שושלת בריסק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== הדור הראשון == | == הדור הראשון == | ||
הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] זצ"ל, (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ | הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] זצ"ל, (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]]. | ||
אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו זצ"ל, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים <REF>משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100</REF>. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].</REF> | אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו זצ"ל, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים <REF>משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100</REF>. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].</REF> | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== המשך השושלת == | == המשך השושלת == | ||
בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוזי'ן]], היה בקשר עם [[ | בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוזי'ן]], היה בקשר עם [[האדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)|יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק]], הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה. | בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)|יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק]], הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה. | ||
בנו [[רבי חיים מבריסק]] ידידו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] בעל הברכת שמואל, רבי [[איסר זלמן מלצר]], רבי [[שמעון יהודה שקאפ]], | בנו [[רבי חיים מבריסק]] ידידו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] בעל הברכת שמואל, רבי [[איסר זלמן מלצר]], רבי [[שמעון יהודה שקאפ]], רבי אלחנן ווסרמן, רבי יחזקאל אברמסקי. | ||
לרבי חיים היו שלושה בנים. בכור בניו רבי ישראל גרשון, והבן השני היה ר' משה, שהיה חתנו של רבי יעקב משה מרדכי הכהן ביאלער, שנודע בשם החיבה ר' משה, נכד החידושי הרי"מ מגור דרך חתנו רבי ישראל | לרבי חיים היו שלושה בנים. בכור בניו רבי ישראל גרשון, והבן השני היה ר' משה, שהיה חתנו של רבי יעקב משה מרדכי הכהן ביאלער, שנודע בשם החיבה ר' משה, נכד החידושי הרי"מ מגור דרך חתנו רבי ישראל | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
הוא היה גם אביו של איש התורה והמדע ר' [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] (גיי בי), ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים. | הוא היה גם אביו של איש התורה והמדע ר' [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] (גיי בי), ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים. | ||
בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה" | בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה"צ רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, ונודע ברבים כאחד ממנהיגי הדור בתקופתו. | ||
בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים. | בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים. | ||
גרסה מ־16:15, 16 בספטמבר 2010
שושלת בריסק, היא שושלת של רבנים וראשי ישיבות מפורסמים בכל העולם.
הדור הראשון
הקשר מחל מהגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם אדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי.
אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו זצ"ל, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת תקפ"ז וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי יעקב ליפשיץ מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת תקצ"ה. אודותיו ראה עץ חיים [1]. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם אדמו"ר הזקן.[2]
המשך השושלת
בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי יצחק מוולוזי'ן, היה בקשר עם האדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הרש"ב.
בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק, הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה.
בנו רבי חיים מבריסק ידידו של אדמו"ר הרש"ב, נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי ברוך בער ליבוביץ' בעל הברכת שמואל, רבי איסר זלמן מלצר, רבי שמעון יהודה שקאפ, רבי אלחנן ווסרמן, רבי יחזקאל אברמסקי.
לרבי חיים היו שלושה בנים. בכור בניו רבי ישראל גרשון, והבן השני היה ר' משה, שהיה חתנו של רבי יעקב משה מרדכי הכהן ביאלער, שנודע בשם החיבה ר' משה, נכד החידושי הרי"מ מגור דרך חתנו רבי ישראל
הדור החמישי והשישי
רבי משה סולובייצ'יק
בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי חב"ד, נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט תש"א. בגיל 32, בשלהי שנת תרע"א, הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לווילנא הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.
בניו יורק, כבר פעל מוסד כעיון זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השניל היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת תרפ"ט בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.
הוא היה גם אביו של איש התורה והמדע ר' יוסף דוב סולובייצ'יק (גיי בי), ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' אהרן סולובייצ'יק, שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.
בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה"צ רבי יצחק זאב סולובייצ'יק שעלה לארץ ישראל לאחר המלחמה, ונודע ברבים כאחד ממנהיגי הדור בתקופתו.
בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים.
מקורות
- חלק מערך זה, הוא מתוך פתיחה לספר חידושי הגר"ח על בבא מציעא, מהדורת אורייתא.
קישורים חיצונים
- הרש"ב מספר סיפור על רבי חיים מבריסק, ואביו רבי יוסף דובער ספר השיחות
הערות שוליים
- ↑ משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100
- ↑ גדולי התורה שבדור.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |