33,627
עריכות
←ביאור
(←ביאור) |
(←ביאור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}}{{סדר ההשתלשלות}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}'''אור אין סוף''' (או ב[[ראשי תיבות]] '''אוא"ס''') הוא הארה המתגלה מ'[[עצמות ומהות]]' של [[הקדוש ברוך הוא]] ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. | {{בעריכה}}{{סדר ההשתלשלות}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}'''אור אין סוף''' (או ב[[ראשי תיבות]] '''אוא"ס''') הוא הארה המתגלה מ'[[עצמות ומהות]]' של [[הקדוש ברוך הוא]] ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. | ||
== | ==תכונות== | ||
אור | ההתגלות מהעצמות מכונה בתורת החסידות אור, בשונה ממקובלים שרצו להגדיר את זה כ"שפע". הדגש על הוא בעקבות התכונות הבאות: | ||
א. '''אור מחובר למקור''' - טבע כל אור שהוא קשור תמיד למקורו, המאור. כשיש נתק בין מקור האור לאור, מיד נפסקת הארה ולכן אור אין סוף מחובר תמיד ל'עצמות'. | |||
ב. '''אור דומה למקורו''' - מאחר שאור מחובר תמיד למקורו, ממילא הוא גם דומה למקור. כמו שהמקור, העצמות, אינו מוגבל ומוגדר כלל, כך גם אור אין סוף הוא בלתי מוגבל ומוגדר וכל ה[[עולמות]] ה[[רוחני]]ים וה[[גשמי]]ים מופרכים אצלו (שלכן כדי לברוא עולמות נצרכו צמצומים רבים). המשל המובא על כך ב[[תורת החסידות]] הוא מהשמש המאירה לכדור הארץ, שלמרות שהשמש עצמה לא מגיעה אלינו, בכל זאת על ידי קרני השמש מגיע לכדור הארץ כוחו של השמש עצמו{{הערת שוליים|[[ספר המאמרים]] שנת [[ת"ש]] ע' 11}}. | |||
ג. '''אור אין בו שינוי''' - . | |||
ד. אור אינו מציאות לעצמו. | |||
ה. אור מאיר באופן פסיבי. | |||
אור אין סוף הוא התגלות עצמותו יתברך בדרך זיו ו[[הארה]] בלבד והגם שהזיו הוא הארה ולא [[עצם]], מכל מקום הנה העצם מתגלה על-ידי הזיו. והיינו שעל ידי הזיו יודעים מציאותו של העצם. ואין זה התגלות פרט או ענין מסוים שמתגלה מבין ריבוי הפרטים שבעצם, אלא התגלות כל העצם כולו, וכאמור - שאף על פי שאין זה אלא התגלות בלבד ולא העצם, אבל העצם מתגלה בו. | אור אין סוף הוא התגלות עצמותו יתברך בדרך זיו ו[[הארה]] בלבד והגם שהזיו הוא הארה ולא [[עצם]], מכל מקום הנה העצם מתגלה על-ידי הזיו. והיינו שעל ידי הזיו יודעים מציאותו של העצם. ואין זה התגלות פרט או ענין מסוים שמתגלה מבין ריבוי הפרטים שבעצם, אלא התגלות כל העצם כולו, וכאמור - שאף על פי שאין זה אלא התגלות בלבד ולא העצם, אבל העצם מתגלה בו. | ||