בצלאל זולטי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 86871 של 84.229.13.49 (שיחה) למה להעביר?)
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס]]
[[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס]]
הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי.
הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של [[ירושלים]]. אהד והעריץ מאוד את [[הרבי]].
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב זולטי בעד הרבי]]
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב זולטי בעד הרבי]]


כאשר בשנת [[תשט"ז]] הרב [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.


ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]].
בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}.
 
באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים.{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}
 
בשנת [[תשל"ב]] יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}.


בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים.
בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים.


נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ז]].
נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ז]].


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
*'''קובץ ישורון''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=&pgnum=224 דברי תורה מהרב]
*'''קובץ ישורון''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=&pgnum=224 דברי תורה מהרב]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]] 
[[קטגוריה:רבנים]] 

גרסה מ־22:55, 2 בספטמבר 2010

ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס

הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (תר"פ - תשמ"ז) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. אהד והעריץ מאוד את הרבי.

פסקן של הרב זולטי בעד הרבי

בשנת תשט"ז תבע חנוך הענדל הבלין את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".

בשנת תשל"ב ביקר אצל הרבי. באותה שנה שלח לרבי מכתב ברכה לרגל הכנסו לשנת השבעים[1]. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך[2].

בשנת תשל"ח נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, לצד הרב הספרדי שלום משאש. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים.

נפטר בל' חשוון תשמ"ז.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.
  2. שמן ששון מחבריך.