בצלאל זולטי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 86871 של 84.229.13.49 (שיחה) למה להעביר?)
שורה 2: שורה 2:
הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי.
הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי.
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב זולטי בעד הרבי]]
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב זולטי בעד הרבי]]
כאשר בשנת [[תשט"ז]] הרב [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.


ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]].
ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]].
שורה 13: שורה 15:
נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ז]].
נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ז]].


בשנת [[תשט"ז]], כאשר [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה מ־16:34, 2 בספטמבר 2010

ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס

הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (תר"פ - תשמ"ז) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי.

פסקן של הרב זולטי בעד הרבי

כאשר בשנת תשט"ז הרב חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".

ביקר אצל הרבי בשנת תשל"ב.

באותה שנה שלח לרבי מכתב ברכה לרגל הכנסו לשנת השבעים.[1]

בשנת תשל"ב יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך[2].

בשנת תשל"ח נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, לצד הרב הספרדי שלום משאש. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים.

נפטר בל' חשוון תשמ"ז.


קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.
  2. שמן ששון מחבריך.