טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''טוב''' הוא השאיפה לטוב הגמור, שהוא התגלות מלכות השם יתברך, שהוא הטוב היחיד והגמור. | '''טוב''' הוא השאיפה לטוב הגמור, שהוא התגלות מלכות השם יתברך, שהוא הטוב היחיד והגמור. | ||
==טוב נסתר== | |||
המשפט '''כל מה דעביד רחמנא לטב עביד''' הוא ביטוי מן הגמרא, שכאשר הלך רבי עקיבא בדרך ועקב תקלות שונות נהרג חמורו נטרף תרנגולו ונרו כבה, ואף לא נתנו לו להכנס לעיר לישון. הרי בכל פעם אמר רבי עקיבא "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". ובאמת בסופו של דבר - התברר שהמעשה היה לטובתו, שאל העיר הגיעו שודדים, ואם היה לן בעיר היה נהרג. ואם תרנגולו לא היה נטרף - היה מקרקר, ואם חמורו לא היה נטרף היה נוער, ואם נרו לא היה כבה - היו רואים השודדים את אורו. | |||
הרבי מסביר כי באמרה זו טמונה שיטה, השונה משיטת נחום איש גמזו, שהיה נוהג לומר "גם זו לטובה", כי כשאומרים "כל מה דעביד כו' הרי פירושו של דבר שכרגע המצב אינו טוב, אך בסופו של דבר - יצא מענין זה דבר חיובי. | |||
בזה ישנן שני דרגות: א. האחת כל מאי דעביד רחמנא לטב - עביד, שהמטרה והתכלית היא לטוב. ב. הדרגה השניה הנעלית יותר, היא גם זו לטובה, שגם המעשה עצמו הוא טובה{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2683&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%9E%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93 כרך ט']}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־12:50, 26 באוגוסט 2010
טוב הינו היפך הרע.
מובא בזוהר הקדוש כי הסיבה לכן ברא הקדוש ברוך הוא את העולם, הוא מכיון שמדרך הטוב להיטיב, לכן ברא את הנבראים כדי שיוכל להיטיב להם.
ערב, מועיל, וטוב
טוב הינו אחד משלושת הדברים: ערב, טוב, ומועיל.
ערב הינו מאווה שערבה בפנימיותה, אך אינה מחלק הטוב אלא מחלק הרע.
מועיל הוא דבר המועיל לגוף האדם, שהוא טוב יותר מאשר הערב, שכן אם מנצלים כם זה לקדושה לחזק את הגוף לעבודת ה' הרי זה דבר חיובי.
טוב הוא השאיפה לטוב הגמור, שהוא התגלות מלכות השם יתברך, שהוא הטוב היחיד והגמור.
טוב נסתר
המשפט כל מה דעביד רחמנא לטב עביד הוא ביטוי מן הגמרא, שכאשר הלך רבי עקיבא בדרך ועקב תקלות שונות נהרג חמורו נטרף תרנגולו ונרו כבה, ואף לא נתנו לו להכנס לעיר לישון. הרי בכל פעם אמר רבי עקיבא "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". ובאמת בסופו של דבר - התברר שהמעשה היה לטובתו, שאל העיר הגיעו שודדים, ואם היה לן בעיר היה נהרג. ואם תרנגולו לא היה נטרף - היה מקרקר, ואם חמורו לא היה נטרף היה נוער, ואם נרו לא היה כבה - היו רואים השודדים את אורו.
הרבי מסביר כי באמרה זו טמונה שיטה, השונה משיטת נחום איש גמזו, שהיה נוהג לומר "גם זו לטובה", כי כשאומרים "כל מה דעביד כו' הרי פירושו של דבר שכרגע המצב אינו טוב, אך בסופו של דבר - יצא מענין זה דבר חיובי.
בזה ישנן שני דרגות: א. האחת כל מאי דעביד רחמנא לטב - עביד, שהמטרה והתכלית היא לטוב. ב. הדרגה השניה הנעלית יותר, היא גם זו לטובה, שגם המעשה עצמו הוא טובה[1].