יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
הכנסת אורחים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.<ref>הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref> | בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.<ref>הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref> | ||
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב | [[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב לטובת [[הרבי]]]] | ||
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]], למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]], למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | ||
גרסה מ־12:45, 26 באוגוסט 2010
הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'עת"ר 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.
תולדות חייו
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.[דרוש מקור] אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע" [1]. ב-תרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.
הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף בתפילות בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות שבת הגדול ושבת תשובה, מכירת חמצם של מתפללי בית הכנסת וכדומה.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[2]
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם הרב מבריסק למוסדות הרבנות הראשית. כאשר בשנת תשט"ז חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.[3]
קשריו עם חב"ד
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.[4]
כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.[5]
לאחר רצח בבית חב"ד במוביי בתשס"ט, ביקש אברך ליטאי לקרא לביתו רבקה, ושאל את הרב אלישיב. אלישיב אמר דהדבר ראוי, א' הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים..." והר' אלישיב ביטל את דבריו בניע יד[6].
בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[7]
הערות שוליים
- ↑ מודעה בה הוא מופיע בשם זה
- ↑ הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")
- ↑ קטע זה הינו מויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ שטורעם נט
- ↑ 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.
- ↑ אתר לדעת
