בצלאל זולטי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס]] | [[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס]] | ||
הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי. | הגאון רבי '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[תר"פ]] - [[תשמ"ז]]) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי. | ||
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב בעד הרבי]] | |||
כאשר בשנת [[תשט"ז]] הרב [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | |||
ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]]. | ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]]. | ||
גרסה מ־15:40, 25 באוגוסט 2010
הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (תר"פ - תשמ"ז) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. היה מאוהדיו ומעריציו הגדולים של הרבי.
כאשר בשנת תשט"ז הרב חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".
ביקר אצל הרבי בשנת תשל"ב.
באותה שנה שלח לרבי מכתב ברכה לרגל הכנסו לשנת השבעים.[1]
בשנת תשל"ב יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך[2].
בשנת תשל"ח נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, לצד הרב הספרדי שלום משאש. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים.
קישורים חיצונים
- קובץ ישורון, דברי תורה מהרב
הערות שוליים