מגילת אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]]. | '''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]]. | ||
המגילה נקראת בברכה | המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בערב ובבוקר. | ||
ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]]. | |||
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן | ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת. | ||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של | נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] ח"ב עמ' 166.</REF>. | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||