התופל כלי חרס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס'''. | על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס'''. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך [[עצלות]] כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/174&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשי"ט]</REF> | וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך [[עצלות]] כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/174&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשי"ט]</REF> | ||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־04:56, 18 באוגוסט 2010
על פי תורת החסידות, התפילה היא מלשון המשנה התופל כלי חרס.
הרמז במשנה זו, הוא כפול.
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי".
ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל – דהא בהא תליא: ע"י התפלה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.[1]
מסיבה זו, ענין עבודת התפלה הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפלה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.[2]
עבודה ההתחברות - בשמחה
עבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה ע"י האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים, שצריכים להיות בשמחה. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.[3]