אגרת הקודש - סימן ל"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל'''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי  
'''פרק ל'''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי  


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==

גרסה מ־02:03, 12 באוגוסט 2010

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ל"א' של אגרת הקודש מבאר כי

מבוא לפרק

גוף הפרק

אגרת ל"ב
לא נודע בשערים מה שכתוב בתיקונים דשכינתא איהי מרעא בגלותא כבי'. פירוש על דרך משל, כמו חולי הגוף המבדיל בין קדש וכו' שסיבת החולי והבריאות היא התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב ואם סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא כהלכתו תמידי כסדרו המסודר לו מחיי החיים ברוך הוא, אזי האדם בריא בתכלית כי כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם הראוי להם מהלב על ידי סיבוב הלז אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם עם הרוח חיים המלובש בו אזי נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר כל האברים אל הלב על ידי סיבוב הלז ואזי נופל האדם למשכב וחולי השם ישמרנו. וככה ממש על דרך משל הנה כל נשמות ישראל נקראים בחינת אברי דשכינתא הנקראת בשם לב כמו שכתוב וצור לבבי וכמו שכתוב ושכנתי בתוכם פירוש כי לשון שכינה הוא שאור הויה שוכן בעולמות בי"ע להחיותם והמשכת חיות זו היא על ידי התלבשות תחלה בנשמות ישראל לפי שכל הנבראים אין ערוך להם אל הבורא יתברך דכולא קמיה כלא ממש חשיבין וא"א להם לקבל חיות מאורו ושפעו יתברך להיות נבראים מאין ליש וחיים וקיימים כי אם על ידי הנשמות שעלו במחשבה וקדמו לבריאות עולמות שעל ידי בחינת הדבור כמאמר רז"ל במי נמלך הקב"ה וכו' כנודע במקום אחר. ונודע בשערים כי כל המשכת החיות וההשפעה מעליונים לתחתונים מהם הן כמו שכתוב בספר יצירה נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן ובכתבי האריז"ל מכונה בשם אור ישר ואור חוזר וכמו שכתוב והחיות רצוא ושוב אשר ע"כ על פי הדברים והאמת האלה אשר אי אפשר לבאר היטב במכתב נקראת השכינה בשם לב והנשמות בשם אברים להורות לנו כי כאשר כל הנשמות דבוקות ומקושרות יחד אזי סיבוב והילוך החיות וההשפעה סובב סובב ונעוץ סופן בתחלתן לקשר ולחבר כולן להוי' אחד ולדבקה בו יתברך וכמו שכתוב אתם נצבים היום כולכם לפני הויה אלקיכם, כולכם דייקא ולפני דייקא ראשיכם כו' מחוטב עציך כו'. ובזה יובן מארז"ל כי חורבן בית שני ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה וירידתה לאדום בבחינת גלות כבי' הכל הי' בעון שנאת חנם ופירוד לבבות ר"ל ולכן נקראת חולה על דרך משל, כמו שאיתא סומך נופלים ורופא חולים לשון רבים הם כל האברים וכו':

סיכום הפרק

צילום דפוס התניא

מושגים יסודיים בפרק

הקודם:
פרק ל'
{{{רשימה}}} הבא:
פרק ל"ב