הסנהדרין – הבדלי גרסאות
בינוויקי |
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
;בבינה | ;בבינה | ||
שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה| | שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אור התורה בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שב[[תפארת]], שהם שבע [[ספירות]] (כל אחת כלולה מיו"ד), ו[[משה רבינו]] עליו השלום שהוא ה[[דעת]] הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}. שהלשון "לי" (שנאמרה למשה בציווי על הסנהדרין{{הערה|במדבר יא טז.}}) - "אספה '''לי''' שבעים איש מזקני ישראל" - רומזת ל[[כתר#עתיק|עתיקא קדישא]]. המספר שבעים רומז לשבע המידות שבבינה{{הערה|כידוע שכל ספירה כלולה מכל שאר הספירות. אלא שהמידות כפי שהן בבינה הן עניין שכלי (ולא רגשי), והן רק שורש למידות עצמן, וכפי שהן כלולות עדיין במקורן ושורשן שבבינה נקרא בחינת "[[עיבור]]" (היינו, שהמידות כלולות במוחין כעובר בבטן אימו.}}, כפי שכל אחת מהן כלולה מעשר, והאחד "שעל גביהן" הוא הדעת. | ||
היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מכיון שהקב"ה מסייע ביד הדיינים המתכוונים לשם שמיים (כפי שכתוב "אלוקים ניצב בעדת א-ל"{{הערה|כך מפרש הרמבם, בהל' סנהדרין כג ט.}}, לכן "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא ב[[מעשה בראשית]]"{{הערה|שבת דף י ע"א.}}. | מכיון שהקב"ה מסייע ביד הדיינים המתכוונים לשם שמיים (כפי שכתוב "אלוקים ניצב בעדת א-ל"{{הערה|כך מפרש הרמבם, בהל' סנהדרין כג ט.}}, לכן "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא ב[[מעשה בראשית]]"{{הערה|שבת דף י ע"א.}}. | ||
ופנימיות העניין בזה{{הערה| | ופנימיות העניין בזה{{הערה|אור התורה בהעלותך שצט.}}, שהסנהדרין המשיכו את עצמות [[אור אין סוף]] ממש שבפנימיות הכתר. והביאור: "אמת" רומזת לתפארת (קו האמצעי). ואמת לאמיתו הוא, שבתפארת מתגלה פנימיות עתיק{{הערה|ראה ד"ה ליהודים הייתה אורה תשל"ט, שבהתגלות פנימיות עתיק יש כמה דרגות זו למעלה מזו: ההתגלות שבחכמה (כפי שכתוב בתניא פרק ל"ה בהגה), למעלה מזה ההתגלות שבבינה, למעלה מזה ההתגלות שבתפארת, ולמעלה מהכל ההתגלות שביסוד.}}. | ||
===שבעים, ואחד, ועוד אחד=== | ===שבעים, ואחד, ועוד אחד=== | ||
שבעים הסנהדרין הם כנגד 7 המידות{{הערה|שבבינה, וכפי שכל אחת כלולה מעשר}}, האחד שעליהם הוא בחינת הדעת, ויחד עם כלל השבעים הם 72 – כנגד שם ע"ב{{הערה|פרדס, שער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה.}}, וזהו שהזקנים שבמדבר נבחרו ע"י 72 פתקים{{הערה| | שבעים הסנהדרין הם כנגד 7 המידות{{הערה|שבבינה, וכפי שכל אחת כלולה מעשר}}, האחד שעליהם הוא בחינת הדעת, ויחד עם כלל השבעים הם 72 – כנגד שם ע"ב{{הערה|פרדס, שער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה.}}, וזהו שהזקנים שבמדבר נבחרו ע"י 72 פתקים{{הערה|אור התורה בהעלותך שפט, ויצא רט.}}. | ||
===נקראים עיני העדה=== | ===נקראים עיני העדה=== | ||
אחד מהעניינים העיקריים ב[[עין|עיניים]] הוא שאחריהם נמשך האדם ביותר{{הערה|כפי שאמרו חז"ל העינים רואות והלב חומד וכו'. ע"ז כח ע"ב.}}, ולכן נקראים הסנהדרין עיני העדה – כי דביקותם בה' באופן של "[[יונה#בחסידות|עינייך יונים]]" (אהבה רבה) פועלת עניין זה בכל עם ישראל{{הערה| | אחד מהעניינים העיקריים ב[[עין|עיניים]] הוא שאחריהם נמשך האדם ביותר{{הערה|כפי שאמרו חז"ל העינים רואות והלב חומד וכו'. ע"ז כח ע"ב.}}, ולכן נקראים הסנהדרין עיני העדה – כי דביקותם בה' באופן של "[[יונה#בחסידות|עינייך יונים]]" (אהבה רבה) פועלת עניין זה בכל עם ישראל{{הערה|אור התורה פנחס עמ' א'ריז. ואתחנן קח}}. | ||
===תחילת המשכתם ע"י [[אברהם אבינו]]=== | ===תחילת המשכתם ע"י [[אברהם אבינו]]=== | ||
לאחת הדיעות במדרש{{הערה|רבה, וירא פרשה נד.}}, היה האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע שבעים הסנהדרין, ושני ביאורים בזה: | לאחת הדיעות במדרש{{הערה|רבה, וירא פרשה נד.}}, היה האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע שבעים הסנהדרין, ושני ביאורים בזה: | ||
א. עניינו של אברהם אבינו עליו השלום היה, שיומשך השפע רק לצדיקים ולא לרשעים{{הערה|כעניין החותם דיום הכיפורים.}} – וזהו עניינם של הסנהדרין{{הערה|שם= | א. עניינו של אברהם אבינו עליו השלום היה, שיומשך השפע רק לצדיקים ולא לרשעים{{הערה|כעניין החותם דיום הכיפורים.}} – וזהו עניינם של הסנהדרין{{הערה|שם=אור התורה|אור התורה וירא תש"ס}}. | ||
ב. אשל הוא ראשי תיבות "אדום שחור לבן", ורומז לשלושת השלבים בהמשכה שמעתיק ועד להלכות הפרטיות בתורה: עתיק הוא כולו חסדים ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות לבנות, בזעיר אנפין (במידות) יש מקום גם לאסור, טמא ומרוחק – ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות שחורות, וממלכות נמשכים גם דינים וסייגים ביותר (שהתורה לא אסרה) – ולכן שערותיה אדומות{{הערה|שם= | ב. אשל הוא ראשי תיבות "אדום שחור לבן", ורומז לשלושת השלבים בהמשכה שמעתיק ועד להלכות הפרטיות בתורה: עתיק הוא כולו חסדים ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות לבנות, בזעיר אנפין (במידות) יש מקום גם לאסור, טמא ומרוחק – ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות שחורות, וממלכות נמשכים גם דינים וסייגים ביותר (שהתורה לא אסרה) – ולכן שערותיה אדומות{{הערה|שם=אור התורה}}.{{ערך מורחב|ערך=[[שערות הראש והזקן]]}}. | ||
===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ||
ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהלים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י [[שירת הלויים|שיר]], אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "[[עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים|עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו]]": שב[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה){{הערה| | ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהלים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י [[שירת הלויים|שיר]], אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "[[עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים|עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו]]": שב[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה){{הערה|אור התורה בהעלותך שצט-ת.}}. | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||