מצות כיבוד אב ואם – הבדלי גרסאות

ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.  

כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}  

כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.

למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}

בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.  

הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות [[כיבוד אב ואם]]. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של [[רבותינו נשיאנו]] ובמיוחד של [[הרבי]] במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם מ[[מזכיר]]י הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.

בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.

*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב