לבושים צואים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לבושים הצואים''' (או: '''בגדים הצואים''') הם תענוגי [[ | '''לבושים הצואים''' (או: '''בגדים הצואים''') הם תענוגי ה[[עולם הזה]] שה[[אדם]] מושקע בהם<ref>[[ליקוטי אמרים]] פרק ט'.</ref>, וכל [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] אשר אינו לה', הן שהוא מ[[סטרא אחרא]] והן שרק אינו לה'. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו [[לבוש]], [[בגד]], הלבושים הצואים הם גם כוחות ה[[טומאה]] וה[[קליפה]] שנוצרו על ידי [[עבירה|מעשיו הרעים]] של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד <ref>[[תניא|אגרת התשובה]] פרק ח'.</ref>. | ||
כאשר האדם [[אהבה|אוהב]] את תענוגות העולם, | כאשר האדם [[אהבה|אוהב]] את תענוגות העולם, ועובר עבירות, מולבש הוא בדרך ממילא בלבושים צואים. | ||
כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם [[עצמות ומהות|הקדוש ברוך הוא]], כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם [[הקדוש ברוך הוא]]. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים [[אני|הוא]] והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל<ref>[[לקוטי תורה]] [[פרשת מטות]], [[ד"ה]] ואישה כי תדור פרק ג'.</ref> | כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם [[עצמות ומהות|הקדוש ברוך הוא]], כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם [[הקדוש ברוך הוא]]. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים [[אני|הוא]] והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל<ref>[[לקוטי תורה]] [[פרשת מטות]], [[ד"ה]] ואישה כי תדור פרק ג'.</ref> | ||
גרסה מ־19:03, 10 באוגוסט 2010
לבושים הצואים (או: בגדים הצואים) הם תענוגי העולם הזה שהאדם מושקע בהם[1], וכל מחשבה דיבור ומעשה אשר אינו לה', הן שהוא מסטרא אחרא והן שרק אינו לה'. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו לבוש, בגד, הלבושים הצואים הם גם כוחות הטומאה והקליפה שנוצרו על ידי מעשיו הרעים של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד [2].
כאשר האדם אוהב את תענוגות העולם, ועובר עבירות, מולבש הוא בדרך ממילא בלבושים צואים.
כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם הקדוש ברוך הוא, כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם הקדוש ברוך הוא. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים הוא והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל[3]
הלבושים הצואים מכונים גם עורלת הלב [4], כשם שערלה מכסה על הברית, כך הלבושים הצואים מכסים על נשמת אדם - חלק אלוק-ה ממעל ממש. וכאשר מסיר האדם את הלבושים הצואים מהלב, הרי פעולה זו נקראת בשם מילה - מילת הלב.
מקור המושג
מקור המושג הוא בחזון זכריה הנביא על יהושע כהן גדול [5]: "הסירו הבגדים הצואים מעליו".
ביאורים רבים נאמרו בחסידות על חזון זה ועל פרטיו.
הסרת הלבושים הצואים בעולם הזה
לעורר רצון ואהבה בקרבו להידבק בה'
אחת הדרכים להסיר את הלבושים מעליו, היא לעורר את האהבה לה' בתשוקה וצמאון להידבק בה', וממילא תחפוץ נפשו לפשוט את הלבושים הללו, המפריעים לה להידבק בהשי"ת, כאצמור. וכאשר תתעורר בנפשו אהבה זו ורצון זה, יגרום לו הרצון לפשוט הלבושים הצואים ללא התחשבות במניעות והסתרים[7].
כמו כן, כאשר יעורר כל-כך רצון בליבו, עדד ש - כלשון אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה - "חייו אינם חיים", ממשיכים לו מלמעלה חיים חן וחסד היישר מאין סוף ברוך הוא, ומסייעים לו מלמעלה לפשוט לבושים צואים אלו [8].
התמרמרות על גלות השכינה שבתוכו
העצה להסרת הלבושים הצואים מעליו, היא לעורר בקרבו רחמים ומרירות על גלות השכינה - גלות הניצוץ האלוקי המלובש בו, בתוך הלבושים הצואים, ועל-ידי-זה שיעורר רחמים ויתמרמר יסור הבגדים הצואים מעליו והניצוץ האלוקי שבו יתגלה לעין כל [9].
הסרת הלבושים הצואים בעולם הבא
- לערך מורחב - נהר דינור
כיוון שהלבושים הצואים מלפפים ומקיפים את נפש האדם מכל צדדיה, קשה מאד להפשיט אותם. אמנם, כאשר מגיע האדם להיכנס גן עדן התחתון, והרי אינו יכול להיכנס עם הלבושים הצואים, על כן הוא נאלץ לטבול בנהר דינור, ואז - על ידי הטבילה - יורדים מנשמתו כל הבגדים הצואים, והוא יכול להיכנס לגן עדן[10].
מקורות
- ↑ ליקוטי אמרים פרק ט'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ח'.
- ↑ לקוטי תורה פרשת מטות, ד"ה ואישה כי תדור פרק ג'.
- ↑ אגרת הקודש פרק ד'
- ↑ זכריה, פרק ג' פסוק ד'
- ↑ ראה בכ"ז דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק, מצוות תגלחת המצורע.
- ↑ ע"פ קטע מלקוטי תורה, ד"ה "אדם כי יקריב"
- ↑ לקוטי תורה, דרושים לראש השנה, דף ס"א עמ' ג', פלח הרימון, ד"ה וספרתם לכם, דף ש"ט
- ↑ תורה אור, פרשת ויחי, דף נ"א עמ' א'
- ↑ שערי אורה, שער החנוכה, דף ז' עמ' א'