מלח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ויש אומרים כי הרבי החל בהנהגה זו כשראה בספרו של הרב הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי כי יש לנהוג כן.
+'''בסיום הסעודה'''
+כתב אדמו"ר הזקן בשולחנו סימן קעט סעיף ח: "אחר כל אכילתך אכול מלח... אכל כל מאכל ולא אכל מלח... ידאג..." ["ועכשיו לא נהגו כלל באכילת מלח אחר הסעודה ואין ניזוקין מפני שנשתנו הטבעים"].
+אמנם כפי הנראה אכן נוהג הרבי לטבול תמיד [נוסף לתחילת הסעודה] גם בסיום הסעודה. וכך מובא בהנהגות שנרשמו בליל ב' דחג הסוכות תשי"א<ref>'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' שא.</ref>: בסיום הסעודה נוהג לטבול ג' חתיכות חלה במלח ג' פעמים. כך גם בזיכרונות מתשרי תשכ"א<ref>שם עמ' שח</ref>: בסוף כל סעודה אוכל כ"ק אדמו"ר שליט"א פרוסה קטנה של פת טבול במלח.
+==== בליל הסדר ====
+הרבי כותב ב'הגדה עם ליקוטי טעמים ומנהגים' לגבי טבילת המצה בליל הסדר במלח: "ואינו טובל במלח מפני חיבוב מצווה, שלא יהא תערובות טעם אחר כלל (מהרי"ל, שו"ע רבינו תעה, י) וכן הוא מנהג בית הרב".  והרבי מקשה: "וצריך-עיון, שהרי כתב השל"ה שעל-פי כתבי האריז"ל יטבול במלח". וממשיך: "ולהעיר מלקוטי תורה, ביאור לדיבור-המתחיל ולא תשבית סעיף ח". [שם נאמר בין השאר: "בעניין חיוב אכילת מצה שהוא תחילת העבודה צריך להיות לחם עוני דווקא, שהוא בחינת אמונה ואתכפיא בלי שום טעם ודעת, ועל כן אין ליתן בה מלח.."].
+כל זה באכילת ה'כזיתים', אך בהמשך הסעודה – "היה כ"ק אדמו"ר טובל חתיכת מצה שלוש פעמים במלח ואוכלה... כדרכו בקודש בכל השנה"<ref>אוצר מנהגי חב"ד' ניסן עמ' קפה אות קמג. 'המלך במסיבו' ב' עמ' שכא</ref>.
 ==בחסידות==