פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(א. עריכה ב. בן ציון מוצפי זה לא מקור, בפרט לא לחידוש כזה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{למחיקה|סיבה=אין קשר לחב"ד}} | {{למחיקה|סיבה=אין קשר לחב"ד}} | ||
'''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''' זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מ[[אהרן]]. בגמרא [[בבא בתרא]]{{הערת שוליים|דף קט.}} נאמר: אהרן שנשא את בת [[עמינדב]]{{הערת שוליים|שהיה צדיק.}} יצא ממנו פינחס. | |||
חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר [יעזר] ואת העיירות שבחסותה [במדבר כא, לב]. | חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר [יעזר] ואת העיירות שבחסותה [במדבר כא, לב]. | ||
פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] מתי שאביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת | פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] מתי שאביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערת שוליים|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}. | ||
היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור | היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערת שוליים|פרקי דרבי אליעזר פרק מז.}}. | ||
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]] | מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערת שוליים|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}. | ||
במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש | במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה {{הערת שוליים|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}. | ||
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע | הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע{{הערת שוליים| [[בבא בתרא]] דף טו.}}. | ||
על פי המסורת מזה אלפי שנים, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום. | על פי המסורת מזה אלפי שנים, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום. | ||
| שורה 22: | שורה 20: | ||
נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל. | נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל. | ||
לגבי זה אמרו חזל | לגבי זה אמרו חזל{{הערת שוליים|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים. | ||
== מלחמת מדין == | == מלחמת מדין == | ||
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. חזל מגלים לנו שהוא לא סתם יצא למלחמה: לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו | פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. חזל מגלים לנו שהוא לא סתם יצא למלחמה: לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' {{הערת שוליים|[בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־15:44, 6 באוגוסט 2010
|
דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: אין קשר לחב"ד | ||
| תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה. | |||
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מאהרן. בגמרא בבא בתרא[1] נאמר: אהרן שנשא את בת עמינדב[2] יצא ממנו פינחס.
חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר [יעזר] ואת העיירות שבחסותה [במדבר כא, לב].
פינחס שימש ככהן גדול ביום הכיפורים מתי שאביו אלעזר וסבו אהרן לא יכלו לעשות זאת[3].
היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור[4].
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של יהושע בן נון[5].
במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה [6].
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע[7].
על פי המסורת מזה אלפי שנים, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
הריגת זמרי
נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל.
לגבי זה אמרו חזל[8]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
מלחמת מדין
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. חזל מגלים לנו שהוא לא סתם יצא למלחמה: לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו יוסף הצדיק שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' [9].