סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרבי בסוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי בסוכה]] | |||
[[תמונה:הרבי | |||
'''סוכות''' הוא חג בן שמונה ימים ב[[ארץ ישראל]] ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים. | '''סוכות''' הוא חג בן שמונה ימים ב[[ארץ ישראל]] ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים. | ||
גרסה מ־22:29, 5 באוגוסט 2010
סוכות הוא חג בן שמונה ימים בארץ ישראל ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים.
שינה בסוכה
בחב"ד נהגו שלא לישון בסוכה. מנהג זה הוא עתיק יומין, ומוזכר כבר במרדכי: "ומה שנהגו כל ישראל שלא לישון בסוכה" כו' ומתרץ את המנהג. גם האדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך כי "מנהגינו שלא לישון בסוכה".
הראשון שידוע בחב"ד בבירור מעל לכל ספק כי לא ישן בסוכה, הוא הריי"צ. הסיבה לכך היא, כמו שהסביר הרבי את פתגמו של כ״ק אדמו״ר האמצעי בנוגע לשינה בסוכה — ״כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה״. הכוונה: בסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאד, שהוא נעלה מכדי שיוכל לרדת ולהתלבש באדם (בפנימיותו), אלא האור מסובב את האדם בבחינת מקיף (כמו סוכה כפשוטה, ה״מקיפה״ את האדם, ולא רק את האדם לבדו (עכ״פ ראשו ורובו), אלא גם את שולחנו — באופן שכל ענייניו צריכים להיעשות בתוך המקיף של הסוכה — ״תשבו כעין תדורו״). ומכיוון ששם מאיר אור אלוקי נעלה שכזה — איך אפשר בכלל לישון שם.
ממשיך הרבי ואומר, כי פשיטא שזה ע״פ הלכה, ובפשטות: בשכבו לישון בסוכה ואינו יכול להירדם בשום אופן, א״כ ע״פ שו״ע בפשטות מותר לו לילך לישון בביתו. ואם הדבר בטוח אצלו בודאות שלא יוכל להירדם בסוכה — אינו זקוק מלכתחילה לנסות זאת. זהו גם בפשטות הטעם מדוע הריי"צ לא ישן בסוכה: בעת ישיבתו בסוכה האיר אצלו בגלוי האור המקיף של הסוכה וזה לא איפשר לו להירדם בסוכה.
הרבי מסביר כי גם מי שאינו בדרגה נעלה זו שמרגיש כי האור מקיף מפריע לו, גם הוא אינו יכול לישון בסוכה בשקט ובמנוחה. כי אף על פי שאור הסוכה אינו מבלבל את שנתו — הרי הוא מצטער מכך גופא — מדוע אין הוא בדרגא שאור הסוכה יאיר אצלו כל כך בגלוי עד שלא יוכל לישון בסוכה.
ואפילו מי שלא מפריע לו מדוע איננו מרגיש את האור שבסוכה — הרי הוא מצטער מדוע אימרתו של אדמו״ר האמצעי אינה פועלת עליו כדבעי. ומצד זה, השינה בסוכה גורמת לו צער — היתכן שיכול הוא לישון בסוכה בלא צער — והמצטער פטור מן הסוכה.
בשנת תש"ן בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - רבי צבי כהנא זצ"ל בטענה היתכן שהרבי תיקן שלא לישון בסוכה. הרבי השיב לו בנועם כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה. ראש הישיבה הודה בטעותו וביקש את ברכתו של הרבי. [1]
הערות שוליים
קישורים
- מבצע סוכה
- מבצע לולב
- סוכה. חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)
- שינה בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רלח (עמ' 233)
- שינה בסוכה. לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רמח (עמ' 243)
- לולב בסוכה. הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רנו (עמ' 271)
- שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם
- מבצע סוכות - וידיאו.
- הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות.
- אתרוג מורכב, מה הסימנים? הסבר על ידי שליח הרבי באירופה.
- ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך.
- הושענא רבה בבית חיינו.
חגים וזמנים | ||
---|---|---|
מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות |