מאמר – הבדלי גרסאות
עריכה כללית |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]] | [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]] | ||
'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, '[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו | '''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, '[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו{{הערה|מקור הביטוי - שמות רבה פרשה ג; ויקרא רבה פ' ב; מכילתא שמות יח,יט}}'. | ||
לרוב, לפני שהאדמו"ר מתחיל באמירת המאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה. | לרוב, לפני שהאדמו"ר מתחיל באמירת המאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה. | ||
== סגנונות בין מאמרי האדמו"רים == | == סגנונות בין מאמרי האדמו"רים == | ||
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו | לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] היה אומר את דבריו בקיצור (כדלקמן) - ודבר זה מקביל עם הידוע ( ) כי אדמו"ר הזקן הוא כנגד ספירת [[חכמה]], דבר הקשור עם קיצור. | ||
[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - הרחבה - מקביל לספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]], | [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - הרחבה - מקביל לספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]], | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח - צדק]], שהיה כולל בדבריו הרבה מן תורת ה'[[נגלה]]' - [[ספירת הדעת|דעת]]. | ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח - צדק]], שהיה כולל בדבריו הרבה מן תורת ה'[[נגלה]]' - [[ספירת הדעת|דעת]]. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] | [[אדמו"ר המהר"ש]]}}: | ||
* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}. אך בכללות מאמריו היו קצרים יחסית לשאר הרביים. | * [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}. אך בכללות מאמריו היו קצרים יחסית לשאר הרביים. | ||
* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה יותר, 'רחובות הנהר', ובהסברה רבה. | * [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה יותר, 'רחובות הנהר', ובהסברה רבה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני. | ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני. | ||
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון | בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון{{הערה|יש להעיר שב[[ט"ו בשבט]] תשנ"ב, אמר הרבי שיחה, שהובנה כמאמר. ראו ביומן בית חיינו. אך הוגהה כשיחה.}} (כעין שיחה) נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}. | ||
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את המאמרים, והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי משנים תשי"א - תשי"ג. כאשר הרב [[ניסן נמנוב]] ביקש מהרבי ביחידות שיוציא מאמרים התבטא הרבי שאין לו זמן{{הערה|מפי הרב [[יואל כהן]], פאנל החוזרים חלק ד' דקה: 11:39. הובא בקובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Aew0ZliWpnsZMiRdrD3wUaYAhPhhtlam גליון קיט עמ' 15].}}. | בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את המאמרים, והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי משנים תשי"א - תשי"ג. כאשר הרב [[ניסן נמנוב]] ביקש מהרבי ביחידות שיוציא מאמרים התבטא הרבי שאין לו זמן{{הערה|מפי הרב [[יואל כהן]], פאנל החוזרים חלק ד' דקה: 11:39. הובא בקובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Aew0ZliWpnsZMiRdrD3wUaYAhPhhtlam גליון קיט עמ' 15].}}. | ||
החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים - מלוקט]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה | החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים - מלוקט]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה{{הערה|מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].}}. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר"), והרבי אישר להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג, כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריי]]<nowiki/>ה עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, אישר הרבי שייצא בתור מאמר מוגה. | בשנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר"), והרבי אישר להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג, כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריי]]<nowiki/>ה עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, אישר הרבי שייצא בתור מאמר מוגה. | ||
את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. את אחריות ההדפסה מסר הרבי לידי ה[[וועד להפצת שיחות]], שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק. | את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. את אחריות ההדפסה מסר הרבי לידי ה[[וועד להפצת שיחות]], שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק.{{הערה|אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים - ביניהם הרב [[יצחק הכהן הענדל|הענדל]] מ[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר|פבזנר]] הוציאו [http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg מכתב] בחתימתם שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.}} | ||
==חזרת דא"ח ברבים== | ==חזרת דא"ח ברבים== | ||