יהדות ספרד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{שכתוב|כל הערל=כן}}
 {{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}}
-[[קובץ:Ban esh hi.jpg|שמאל|ממוזער|250px| תמונה לרבינו [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים מבבל]] [[יוסף חיים מבגדד|בן איש חי]] שצולמה בשנת [[ה'תר"כ|ה'כת"ר]] בהיות הבן איש חי בגיל 26 שנים לחייו]]
+[[קובץ:Ban esh hi.jpg|שמאל|ממוזער|250px| תמונה לרבינו [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים מבבל]] בן איש חי שצולמה בשנת [[ה'תר"כ|ה'כת"ר]] בהיות הבן איש חי בגיל 26 שנים לחייו]]
 [[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של [[הרמב"ם]]]]
-'''יהדות ספרד'''  בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]]. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], [[הריטב"א]], [[הר"ן]], [[הרז"ה]], [[הרא"ש|רבינו אשר אשכנזי הרא"ש]], ובנו [[בעל הטורים|רבינו יעקב בעל הטורים]], ועוד. ולאחר [[גירוש ספרד]] התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.
+'''יהדות ספרד''' בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]]. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], [[הריטב"א]], [[הר"ן]], [[הרז"ה]], [[הרא"ש|רבינו אשר אשכנזי הרא"ש]], ובנו [[בעל הטורים|רבינו יעקב בעל הטורים]], ועוד. ולאחר [[גירוש ספרד]] התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.
 כיום יהדות ספרד המכונה גם "יהדות המזרח" וכוללת יהודים יוצאי מדינות אסיה: [[מצרים]], [[תימן]], איי הבלקן, [[אירן]], אורפה, עירק, הודו, כורדיסטאן, [[סוריה]], לבנון, וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות ל[[רוסיה]]: [[גרוזיה]], [[אוזבקיסטן]], [[אזרבייג'ן]], [[קזחסטן]], [[בוכרה]], חצי האי קרים, קווקז, ועוד.
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 קיימים הבדלים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות בין אשכנזים וספרדים, החל מה[[שולחן ערוך]] שנכתב על ידי הפוסק הספרדי ה[[בית יוסף]] ועליו נכתבו תוספות [[הרמ"א]] מגדולי פוסקי אשכנז.
-בהזדמנות אמר [[הרבי]] שהמיזוג והאיחוד של ספרדים עם אשכנזים יפעל ויביא את הגאולה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93&pgnum=70 התוועדות י' שבט תשל"ט]}}.
+בהזדמנות אמר [[הרבי]] שהמיזוג והאיחוד של ספרדים עם אשכנזים יפעל ויביא את הגאולה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=ספרד&pgnum=70 התוועדות י' שבט תשל"ט]}}.
 הרבי שלל לחלוטין - בעל פה ובאגרות - הפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים{{הערה|ראו על כך בהרחבה בספרים [[הרבי ויהדות ספרד]] ו[[האיר פני המזרח]]}}:
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ל[[סמרקנד]]
 *הרב [[חיים נאה]]{{הערה|ראה ספר נודע בשיעורים}} ל[[סמרקנד]]
-*הרב [[שמחה גורודצקי]] ל[[סמרקנד]]{{הערה|ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד}}.
+*הרב [[שמחה גורודצקי]] לסמרקנד{{הערה|ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד}}.
 ===התפתחות השליחות===
 הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, מונה לרב העיר ופעל רבות לחיזוק היהדות המסורתית במגוון תחומים{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
 כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר. והשם הזה נשאר כל ימיו.
 הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]]{{הערה|אחיין הרב אליעזרוב}} נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית{{הערה|ראה בספר תולדותיו [[נודע בשיעורים]]}}.
@@ שורה 54: / שורה 55: @@
 בתקופה זו חסידי חב"ד פעלו רבות על יהודי המקום לטעום מתורת החסידות ומהם שהתקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
-בסיום המלחמה רוב חסידי חב"ד עזבו את אוזבקיסטן ויצאו את ברית המועצות
+בסיום המלחמה רוב חסידי חב"ד עזבו את אוזבקיסטן ויצאו את ברית המועצות.
 בערים טשקנט וסמרקנד נותרו קהילות חב"דיות קטנות אבל היתה בהן פעילות חסידית תוססת ורבות עשו החסידים גם כדי לפעול על היהודים המקומיים.
@@ שורה 69: / שורה 70: @@
 בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת [[ג'ייקובסון]] החב"דית.
-בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ר' חיים הרב [[יעקב ישראל זובער]] השוחט רש''ז אלטשולר ועוד.
+בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ר' חיים הרב [[יעקב ישראל זובער]] השוחט רש"ז אלטשולר ועוד.
 בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] שהגיע לעיר קולאשי בשנת [[תרפ"ב]] ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]], ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת [[תרפ"ח]] לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]]{{הערה|בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].}}.
@@ שורה 84: / שורה 85: @@
 עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת ה[[ק.ג.ב.]], בתוך הספר 'סמרקנד' ([https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/3034893/jewish/We-Investigate-the-Rumors-from-Georgia.htm הפרק בתרגום לאנגלית]).}}.
-חכמים גרוזיניים חסידי חב''ד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל אלאשווילי האחים יעקב משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי מיכאלאשווילי
+חכמים גרוזיניים חסידי חב"ד שעשו פעילות חכם יוסף רפאל אלאשווילי האחים יעקב משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי מיכאלאשווילי
 בשנת [[תשכ"ז]] הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין{{הערה|'זכרונות יעקב' מהרב [[יעקב מיכאלשווילי]], כפר-חב"ד, תשס"א}} כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו{{הערה|ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.}}. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות".
@@ שורה 112: / שורה 113: @@
 {{ציטוט|מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] [[מרוקו]] שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}
-על יסוד דברים אלה החל [[הרבי]] את עבודת השליחות ב[[מרוקו]]. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.
+על יסוד דברים אלה החל [[הרבי]] את עבודת השליחות ב[[מרוקו]]. הרבי שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח הרבי במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב שלום איידלמן, הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.
 === מוסדות ב-70 ערים, אלפי תלמידים ===
-תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]].
+תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מדי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]].
 === הוראות הרבי ===
@@ שורה 122: / שורה 123: @@
 == תוניסיה==
-בשנת [[תש"כ]] נשלח הרב [[ניסן פינסון]] לפעול ב[[תוניסיה]] ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.{{הערה|ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי}}.
+בשנת [[תש"כ]] נשלח הרב [[ניסן פינסון]] לפעול ב[[תוניסיה]] ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים{{הערה|ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי}}.
 == חב"ד והשדי חמד ==
 [[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים חזקיה מדיני המכונה ה"[[חכם החח"מ]]" בגיל 72 שנים לחייו]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[חיים חזקיהו מדיני|הרב חיים חזקיהו מדיני]]}}
 קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''[[חיים חזקיהו מדיני]]''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר [[שדי חמד]], רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שב[[אוקראינה]] ושל [[חברון]].
-בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'}}.
+בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'}}.
 לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}.
 [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}.
@@ שורה 135: / שורה 136: @@
 == רבני הספרדים ==
-[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב שלמה משה [[עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]
+[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב שלמה משה [[שלמה משה עמאר|עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]
 קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה, תימן, בבל, טריפולי, ועוד:
 ===הראשונים לציון והרבנים הראשיים לישראל הספרדים===
 * רבי [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] ー בעל החיבור "משפטי עוזיאל".
 * רבי [[יצחק נסים]] ー בעל החיבור "יין הטוב", ועוד.
-* רבי [[עובדיה יוסף]] ー הראשון לציון{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} מכונה "מרן מלכא", נשיא [[ישיבת פורת יוסף]] בירושלים, ובעל החיבורים, ענף עץ אבות על [[פרקי אבות]], מאור ישראל על ה[[תלמוד]], סדרת הספרים יביע אומר, סדרת הספרים יחווה דעת, סדרת הספרים חזון עובדיה, סדרת הספרים הליכות עולם על תורת [[הבן איש חי]], ועוד עשרות חיבורים הלכתיים בכל חלקי התורה לעומקה ורוחבה.
+* רבי [[עובדיה יוסף]] ー הראשון לציון{{הערה|שם=ששון מחבריך|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} מכונה "מרן מלכא", נשיא [[ישיבת פורת יוסף]] בירושלים, ובעל החיבורים, ענף עץ אבות על [[פרקי אבות]], מאור ישראל על ה[[תלמוד]], סדרת הספרים יביע אומר, סדרת הספרים יחווה דעת, סדרת הספרים חזון עובדיה, סדרת הספרים הליכות עולם על תורת [[הבן איש חי]], ועוד עשרות חיבורים הלכתיים בכל חלקי התורה לעומקה ורוחבה.
 * רבי [[מרדכי אליהו]] ー הראשון לציון, בעל החיבורים, [[סידור]] "קול אליהו", סדרת הספרים ההלכתית "מאמר מרדכי", ומחבר "הגהות קיצור שולחן ערוך" (אליהו-דרכי הלכה){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך וספר האיר פני המזרח}}, ועוד.
 * רבי [[אליהו בקשי דורון]] ー הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב, בעל החיבור, בנין אב, ועוד.
 * רבי [[משה שלמה עמאר]] ー הראשון לציון, ורבה הראשי של ירושלים{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו}} בעל החיבורים, "בארה של מרים", ה"כרם שלמה", ועוד.
 * רבי [[יצחק יוסף]] ー בעל החיבור, [[הגדה של פסח]] "ילקוט יוסף", וסדרת הספרים ההלכתית והרחבה "ילקוט יוסף", ועוד.
-* רבי [[דוד יוסף]] ー בעל החיבורים [[הגדה של פסח]] יוסף דעת, וסדרת הספרים, "הלכה ברורה", ועוד.
+* רבי [[דוד יוסף]] ー בעל החיבורים הגדה של פסח יוסף דעת, וסדרת הספרים, "הלכה ברורה", ועוד.
 ===רבני קהילות מרוקו===
 * רבי [[דוד עובדיה]] ー במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]]{{הערה|ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}} מחבר ספרים רבים, בעל "נהגו העם" ו"נתן דויד", ראש ישיבת "בית דוד".
-* רבי [[יהושע מאמאן]] ー זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}} בעל ה"עמק יהושע".
+* רבי [[יהושע מאמאן]] ー זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים{{הערה|שם=האיר|ראה בספר האיר פני המזרח}} בעל ה"עמק יהושע".
-* רבי [[יוסף משאש]] ー רב העיר [[חיפה]]{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}} בעל "אוצר המכתבים" ועוד חיבורים.
+* רבי [[יוסף משאש]] ー רב העיר [[חיפה]]{{הערה|שם=האיר}} בעל "אוצר המכתבים" ועוד חיבורים.
 * רבי [[שלום משאש]] ー רבה הראשי הספרדי של ירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו}} בעל ה"שמש ומגן" ועוד חיבורים רבים.
 * רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] ー מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו, וראה בספר האיר פני המזרח}}.
-* רבי [[יורם אברג'ל]] ー ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''' ועוד ספרים רבים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}.
+* רבי [[יורם אברג'ל]] ー ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''' ועוד ספרים רבים{{הערה|שם=האיר}}.
-* רבי [[משה בן טוב]] ー מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]] וראש מוסדות דור ודור בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}.
+* רבי [[משה בן טוב]] ー מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]] וראש מוסדות דור ודור בירושלים{{הערה|שם=האיר}}.
 * רבי [[ראובן אלבז]] ー ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
 ===רבני וחכמי ישיבת פורת יוסף בירושלים===
 * רבי [[בן ציון אבא שאול]] ー ראש ישיבת פורת יוסף מכונה "מרן האור לציון".
 * רבי [[יהודה צדקה]] ー ראש ישיבת פורת יוסף מכונה "מרן ראש הישיבה".
 * רבי [[יצחק כדורי]] ー זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק, מחבר ספר הסגולות "פתחי עולם" שנדפס בעריכה חדשה בסדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים{{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך}}.
-* רבי [[יעקב יוסף]] ー רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} מחבר הספר, בעיתה אחישנה.
+* רבי [[יעקב יוסף]] ー רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|שם=ששון מחבריך}} מחבר הספר, בעיתה אחישנה.
 * אחיו רבי [[יצחק יוסף]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף).
 * אחיו רבי [[דוד יוסף]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית הלכה ברורה.
@@ שורה 171: / שורה 172: @@
 ===שושלת משפחת אביחצירא צאצאי ה"אביר יעקב"===
 * רבי [[יצחק אביחצירא]] ー מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]].
-* אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}.
+* אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|שם=האיר1|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}.
 * בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] ー מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך'''.
-* אחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}.
+* אחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|שם=האיר1}}.
-* נכדי ה[[בבא סאלי]]: רבי [[אלעזר אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}.
+* נכדי ה[[בבא סאלי]]: רבי [[אלעזר אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום{{הערה|שם=האיר1}}.
-* אחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא]] ー מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}.
+* אחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא]] ー מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|שם=האיר1}}.
 ==== רבני התימנים ====
 * רבי [[עובדיה מעודה]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, ידיד חב"ד שהיה בקשרים עם הרבי, ולימד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בתי ספר חב"ד ברוש]] ו[[תענך]], ולאחר מכן ב[[כפר סבא]].
@@ שורה 181: / שורה 182: @@
 * רבי [[עובדיה מעטוף]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, חסיד חב"ד שהתגורר ב[[ברקת]] ומקורב להרבי.
+הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:
-הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:
 {{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד...
@@ שורה 194: / שורה 194: @@
 * הרב שמעון בן יצחק, רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים ובהם פרקים אודות רבני גרוזיה הקשורים לחב"ד.
 * '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה]]''', מאת הרב [[אברהם אלאשוילי]], בנו של חכם רבי [[רפאל אלאשוילי]], מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב [[זושא וולף]].
-* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[דרך כוכב מיעקב]], תולדות חייו של הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח וביהדות תימן, ומראשי העסקנים החרדים ב[[אגודת ישראל]] ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח ב[[אגודת ישראל]], סגן ראש עיריית [[רחובות]], חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, [[חודש מנחם אב]] [[תשע"ח]].
+* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[דרך כוכב מיעקב]], תולדות חייו של הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח וביהדות תימן, ומראשי העסקנים החרדים ב[[אגודת ישראל]] ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית [[רחובות]], חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, [[חודש מנחם אב]] [[תשע"ח]].
-* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות [[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון [[ה'תשע"ז]].
+* הרב שניאור זלמן ברגר, '''תולדות [[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון [[ה'תשע"ז]].
-* הרב [[שבתאי ווינטראוב]] המכונה "ש"י גפן" מחבר הספר הפלאי והמיוחד  '''ספר "האיר פני המזרח"''' - מסכת הקשרים של [[הרבי]] [[מנחם מנדל שניאורסון]] נשיא דורנו עם הרה"ק ה"יש"א ברכה" סידנא [[באבא סאלי]] ובנו ה[[באבא מאיר]] וגדולי רבני המזרח.
+* הרב [[שבתאי ווינטראוב]] המכונה "ש"י גפן" מחבר הספר הפלאי והמיוחד '''ספר "האיר פני המזרח"''' - מסכת הקשרים של [[הרבי]] עם הרב ה"יש"א ברכה" סידנא [[באבא סאלי]] ובנו ה[[באבא מאיר]] וגדולי רבני המזרח.
 * [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד.
 * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי [[תשפ"א]].
 * ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השדי חמד כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.].
 * בסוד שיח, הרב חכם [[שבתי ויינטראוב]].
-* שיח שרפי קודש, הרב חכם [[שבתי ויינטראוב]].
+* שיח שרפי קודש, הרב חכם שבתי ויינטראוב.
 * שמן ששון מחבריך, הרב [[שלום דובער וולפא]].
 == קישורים חיצונים ==
-*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d תגית: יהדות ספרד]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://chabadlive.org/category/ספרדים תגית: יהדות ספרד]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
-* התייחסות הרבי להצעה לאיחוד בין ספרדים ואשכנזים, '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93&pgnum=69 התוועדות י' שבט תשל"ב]''', שיחות קודש תשל"ט ב, עמ' 52, באתר [[היברו בוקס]]
+* התייחסות הרבי להצעה לאיחוד בין ספרדים ואשכנזים, '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=ספרד&pgnum=69 התוועדות י' שבט תשל"ב]''', שיחות קודש תשל"ט ב, עמ' 52, באתר [[היברו בוקס]]
 * הרב שמעון אייזנבך, '''[https://col.org.il/news/145149 איחוד בין ספרדים ואשכנזים]''', הסיפור מאחורי השיחה {{col}}
 * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר [[חב"ד אינפו]], כ"ד בחשון ה'תשע"ב