שמירת שבת כהלכתה – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. | פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. | ||
בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות, | בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות, למשל בענין מנהד הדלקת נר כל אשה ובת{{הערה|שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג ועיין שם הערה נ}}, מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש"{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.)}}. וכן בעניין ברכה על הנר במוצש"ק שחל ביו"ט {{הערה|שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב, מביא זאת ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.}} | ||
חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה". | חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה". | ||