בחירה חופשית – הבדלי גרסאות
מחקתי את זה יען שלא הובאו הדברים כמו שכתוב ! מה גם שזה לא מוגה ! מכל מקום שם כתוב שי"ג עיקרים אינם מגבילים את ה' ח"ו אלא הוא בחר אותם בעצמו ! והוא קבע שהבחירה חופשית ךא תהיה בסתירה לאחדות ה' ! מכל מקום שה לא מוגה ומליקוטי שיחות חלק ג' וחלק ה' וחלק כ"ז הרבי מבאר באופנים שונים קצת ! תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ברוח זו ישנם גם מאמרי חז"ל: {{ציטוטון|הכל צפוי והרשות נתונה{{הערה|אבות ג, טו.}}}}. וכן {{ציטוטון|הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים}}{{הערה|בבלי ברכות לג, ב.}}. ביראת שמים, נכללים כל מעשי האדם. ו"הכל בידי שמים" הכוונה לדברים הטבעיים (כגודל האדם וכדומה. וכן יתכן שיהיה לאדם טבע שמקל עליו לקיום מצוות או להיפך אל לא טבע שמכריח){{הערה|ראה שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח'}}. | ברוח זו ישנם גם מאמרי חז"ל: {{ציטוטון|הכל צפוי והרשות נתונה{{הערה|אבות ג, טו.}}}}. וכן {{ציטוטון|הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים}}{{הערה|בבלי ברכות לג, ב.}}. ביראת שמים, נכללים כל מעשי האדם. ו"הכל בידי שמים" הכוונה לדברים הטבעיים (כגודל האדם וכדומה. וכן יתכן שיהיה לאדם טבע שמקל עליו לקיום מצוות או להיפך אל לא טבע שמכריח){{הערה|ראה שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח'}}. | ||
עיקרון של הבחירה החופשית, תפס מקום נרחב בספרי החקירה ומחשבת ישראל. ה[[רס"ג]]{{הערה|בספרו אמונות ודעות מאמר ד וראה גם במאמר ט.}}, הרמב"ם{{הערה|משנה תורה שם, שמונה פרקים שם, וראה גם מורה נבוכים ח"ג פי"ז ואילך.}}, [[הראב"ד הראשון]], רבי יוסף אלבו (בעל ספר העיקרים), הרשב"ץ דוראן, האברבנאל,[[הרמח"ל]]{{הערה|בספרו דרך ה'.}}, [[הרבי]]{{הערה|ראה ליקוט בספר שערי אמונה עמוד רכה ואילך.}} ועוד, האריכו להוכיח את עניין הבחירה חופשית ותועלתו, הן על פי מקורות תורניים והן על פי ראיות שכליות. | עיקרון של הבחירה החופשית, תפס מקום נרחב בספרי החקירה ומחשבת ישראל. ה[[רס"ג]]{{הערה|בספרו אמונות ודעות מאמר ד וראה גם במאמר ט.}}, הרמב"ם{{הערה|משנה תורה שם, שמונה פרקים שם, וראה גם מורה נבוכים ח"ג פי"ז ואילך.}}, [[הראב"ד הראשון]], רבי יוסף אלבו (בעל ספר העיקרים), הרשב"ץ דוראן, האברבנאל, [[הרמח"ל]]{{הערה|בספרו דרך ה'.}}, [[הרבי]]{{הערה|ראה ליקוט בספר שערי אמונה עמוד רכה ואילך.}} ועוד, האריכו להוכיח את עניין הבחירה חופשית ותועלתו, הן על פי מקורות תורניים והן על פי ראיות שכליות. | ||
== ההוכחות לבחירה החופשית == | == ההוכחות לבחירה החופשית == | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==קושיות ומקורות שונים== | ==קושיות ומקורות שונים== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
מסופר ב[[תנ"ך]] על כמה וכמה מקרים בהם הקב"ה מעיד שאנשים מסויימים מוכרחים לעשות מעשי רשעות. כגון פרעה שהקב"ה חזק את ליבו שלא יוציא את עם ישראל ממצרים, סיחון והכנענים שקב"ה הקשה את ליבם שיצאו למחמה עם ישראל, עם ישראל בימי אליהו שמנה מהם הקב"ה לעשות תשובה ועוד. הרמב"ם מסביר, שדבר זה אינו בסתירה לעיקרון הבחירה חופשית. בעיקרון - כל אדם יכול לעשות כרצונו ובחירתו, אלא שלפעמים העונש אותו מעניק הקב"ה לאדם על פשעיו ובחירתו הרעה הוא שלילת בחירתו מכאן והלאה לעשות תשובה - "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה"{{הערה|משנה תורה שם פרק ו'. שמונה פרקים שם.}}. | מסופר ב[[תנ"ך]] על כמה וכמה מקרים בהם הקב"ה מעיד שאנשים מסויימים מוכרחים לעשות מעשי רשעות. כגון פרעה שהקב"ה חזק את ליבו שלא יוציא את עם ישראל ממצרים, סיחון והכנענים שקב"ה הקשה את ליבם שיצאו למחמה עם ישראל, עם ישראל בימי אליהו שמנה מהם הקב"ה לעשות תשובה ועוד. הרמב"ם מסביר, שדבר זה אינו בסתירה לעיקרון הבחירה חופשית. בעיקרון - כל אדם יכול לעשות כרצונו ובחירתו, אלא שלפעמים העונש אותו מעניק הקב"ה לאדם על פשעיו ובחירתו הרעה הוא שלילת בחירתו מכאן והלאה לעשות תשובה - "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה"{{הערה|משנה תורה שם פרק ו'. שמונה פרקים שם.}}. | ||
===ידיעה ובחירה=== | ===ידיעה ובחירה=== | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח אדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם.}}. | דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח אדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם.}}. | ||
בדומה ל(פשטות{{הערה|אך ראו במדרש שמואל לקמן שהר"מ אלמושינו פירש שונה את שיטת הרמב"ם.}}) דברי הרמב"ם אשר אין מקום להקשות כלל קושיות על ידיעת הבורא, כתבו גם רבינו בחיי אבן פקודה{{הערה|חובת הלבבות שער ג' פרק ח'}} ור' יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר ד פרק ד, שם ציטט את הרמב"ם הנ"ל}}. | בדומה ל (פשטות{{הערה|אך ראו במדרש שמואל לקמן שהר"מ אלמושינו פירש שונה את שיטת הרמב"ם.}}) דברי הרמב"ם אשר אין מקום להקשות כלל קושיות על ידיעת הבורא, כתבו גם רבינו בחיי אבן פקודה{{הערה|חובת הלבבות שער ג' פרק ח'}} ור' יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר ד פרק ד, שם ציטט את הרמב"ם הנ"ל}}. | ||
הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה. | הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
===ידיעה ובחירה בחסידות=== | ===ידיעה ובחירה בחסידות=== | ||
{{ | {{עריכה|יש קצת כפילויות עם המבואר קודם, וצריך לתמצת ולא בצורת הסברה מהסוג שזה כתוב כעת}} | ||
אדמו"ר הזקן מתרץ את הסוגיא בפשטות{{הערה|תו"א וירא יד ד' ואילך, וראה גם תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך האלקים ע' יג (קנד), לקוטי שיחות חכ"ז ע' | אדמו"ר הזקן מתרץ את הסוגיא בפשטות{{הערה|תו"א וירא יד ד' ואילך, וראה גם תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך האלקים ע' יג (קנד), לקוטי שיחות חכ"ז ע' 251–252 הערה 14, אגרות קודש של הרבי ח"ג אגרת תמב עמ' מט-נ ומבואר במקומות רבים נוספים}}, ע"י שהוא מצביע על נקודת הכשל בלוגיקה של '''הקושיא'''. הסתירה בין ידיעה לבחירה נובעת מכך '''שאצלנו''' לא תתכן ידיעה שלא עושה שינוי. כל מהות וגדר השכל, ההבנה והידיעה אצלנו הם שינוי ממה שהיה קודם: אחרי שהבין דבר מסויים נוספה בו ידיעה, וקודם לכן לא הייתה בו ידיעה זו. נמצא, שגדר הידיעה הוא שינוי במציאות האדם. אבל אצל הקב"ה אין הדבר כך{{הערה|שהרי הוא "אחד הפשוט", ואין בו שינויים, וכמו שכתוב "אני ה' לא שניתי" – שאפילו כל בריאת העולמות וכל מה שבהם אינה שום שינוי אצלו כלל (וכמו שהתבאר באריכות בתניא בשער היחוד והאמונה ע"ש).}}. ומכיון ש"ידיעה" זו של ה' אינה חלק מגדר העולם (אלא היא "למעלה" מהעולם, בחינת "מקיף"), אין היא מכריחה את האדם – כי האדם '''אינו מרגיש''' ידיעה זו. ועל דרך משל מאדם הזורק אבן, האם יאמר מישהו שידיעתו שתיפול לארץ '''היא''' הגורמת שתיפול? הרי מובן ופשוט שהאבן אינה יודעת כלל מידיעת האדם, ונפילתה אינה קשורה כלל וכלל לידיעתו בשום צורה ואופן שהוא. | ||
ונמצא, שדברי הרמבם "שאין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא... אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם" – '''אינם''' תירוץ והתחמקות אלא '''הם הם התשובה הפשוטה''' לשאלה. | ונמצא, שדברי הרמבם "שאין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא... אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם" – '''אינם''' תירוץ והתחמקות אלא '''הם הם התשובה הפשוטה''' לשאלה. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
למרות שבידינו הבחירה, [[הקב"ה]] נותן לנו המלצה ועצה באיזה דרך לבחור, בדרך החיים היינו דרך ה[[תורה ומצוות]], כמו שכתוב "ובחרת בחיים" ו[[רש"י]] על הפסוק כותב: "משל מאב האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על החלק היפה ואמר לו את ברור לך". | למרות שבידינו הבחירה, [[הקב"ה]] נותן לנו המלצה ועצה באיזה דרך לבחור, בדרך החיים היינו דרך ה[[תורה ומצוות]], כמו שכתוב "ובחרת בחיים" ו[[רש"י]] על הפסוק כותב: "משל מאב האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על החלק היפה ואמר לו את ברור לך". | ||
כאשר [[הקב"ה]] אומר ל[[ישראל]] "ובחרת בחיים" הוא נותן לכל [[יהודי]] את הכח לבחור בצד הנכון, אף שכלפי חוץ לפעמים נראה שיש יותר שפע וטוב בצד של ה[[קליפה]] וה[[סיטרא אחרא]] בכל זאת | כאשר [[הקב"ה]] אומר ל[[ישראל]] "ובחרת בחיים" הוא נותן לכל [[יהודי]] את הכח לבחור בצד הנכון, אף שכלפי חוץ לפעמים נראה שיש יותר שפע וטוב בצד של ה[[קליפה]] וה[[סיטרא אחרא]] בכל זאת יהודי מצד עצמיותו וה[[ניצוץ האלוקי]] שבנשמתו הוא נמשך ל[[אלוקות]] ובוחר בחיים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 271.}}. ועיקר החידוש בזה הוא, שגם בדברים שאין עליהם ציווי מפורש, ישנו כח ליהודי לבחור בטוב גם היפך טבעו{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 462.}} | ||
בבחירה בחיים שני שלבים: א. בחירה שכלית בין שני דברים, לבחור באלוקות מפני שמבין שהיא טובה לו יותר מהקליפות. ב. בחירה פרטית יותר, האם להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] על ההשגה האלוקית. | בבחירה בחיים שני שלבים: א. בחירה שכלית בין שני דברים, לבחור באלוקות מפני שמבין שהיא טובה לו יותר מהקליפות. ב. בחירה פרטית יותר, האם להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] על ההשגה האלוקית. | ||
הבחירה הראשונה (בחירה שכלית) נצרכת בגלל ה[[נפש הבהמית]] שמסתירה על ה[[נפש האלוקית]], ואז תיתכן מציאות של בחירה בהיפך התורה. והבחירה השניה נצרכת בגלל הנפש האלוקית בעצמה, שגם אצלה צריך שיהיה השכל בשביל להוליד מהשגתו השכלית [[מדות]] בפועל{{הערה|"וידעת היום" - ספר המאמרים תש"ג עמוד 83.}}. | הבחירה הראשונה (בחירה שכלית) נצרכת בגלל ה[[נפש הבהמית]] שמסתירה על ה[[נפש האלוקית]], ואז תיתכן מציאות של בחירה בהיפך התורה. והבחירה השניה נצרכת בגלל הנפש האלוקית בעצמה, שגם אצלה צריך שיהיה השכל בשביל להוליד מהשגתו השכלית [[מידות שבשכל|מדות]] בפועל{{הערה|"וידעת היום" - ספר המאמרים תש"ג עמוד 83.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||