אברהם יהודה חן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב|מועתק בחלקו הגדול מויקיפדיה}}
 [[קובץ:אברהם יהודה חן.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של הרב חן]]
-הרב '''אברהם יהודה חן''' ([[תרל"ח]] - [[תשי"ח]]) היה חסיד חב"ד בן ל[[משפחת חן]] החב"דית שנמנה על חברי חוגי ה'מזרחי', התגורר ב[[ירושלים]], וכיהן בתפקידים שונים במשרד החינוך.
+הרב '''אברהם יהודה חן''' ([[חשון]] [[תרל"ח]] - [[י' בתשרי]] [[תשי"ח]], אוקטובר או נובמבר 1877 - אוקטובר 1957) היה חסיד חב"ד בן ל[[משפחת חן]] החב"דית שנמנה על חברי חוגי ה'מזרחי', התגורר ב[[ירושלים]], וכיהן בתפקידים שונים במשרד החינוך.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[צ'רניגוב]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]].
+נולד ב[[צ'רניגוב]] בשנת [[תרל"ח]] לרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]].
 ברשימותיו{{הערה|נערך בהוספה מתוך ויקיפדיה.}} סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים [[ניעז'ין]], [[קייב]] ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר ב[[ליובאוויטש]] יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[ה'תרע"ד]] כששהה ב[[בוברויסק]] לרגל חתונת אחיו דובער{{הבהרה}} ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]], ונעשה כחסיד ב[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חצרו]].
@@ שורה 15: / שורה 14: @@
 ===פולין וצרפת===
-בשנת [[ה'תרע"ט]], בתקופת [[המהפכה הקומוניסטית]], ברח ל[[פולין]] ועבר לדנציג שב[[גרמניה]] שם כיהן כרב העיר צופוט הסמוכה, ורב הקהילה הגרמנית בעיר הרב קלטר היה נוהג להיוועץ בו בהלכה.
+בשנת [[תרע"ט]], בתקופת [[המהפכה הקומוניסטית]], ברח ל[[פולין]] ועבר לדנציג שב[[גרמניה]] שם כיהן כרב העיר צופוט הסמוכה, ורב הקהילה הגרמנית בעיר הרב קלטר היה נוהג להיוועץ בו בהלכה.
 בתקופה זו היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי הריי"צ]]. בגין חילוקי דעות עם תושבים נוצרה התנגדות לעומתו בדאנציג, והוא עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]], בעיתון "היינט" פורסם מאמר על עזיבתו ומחאה נגד אלו שגרמו לכך. בפריז כיהן ברבנות ב[[בית הכנסת]] בו התפלל [[הרבי]] כששהה בעיר. כשהגיע לעיר הרבי הריי"צ, היה הרב חן דואג לצרכיו בעיר.
-בשנת [[ה'תרצ"א]] הוציא את הספר "למנחמי", ובו דברים על ניחום ופטירה וסיפורים על אביו [[הרד"ץ חן]] ושורשי משפחת חן. הספר הצליח לרגש את הרב יצחק מאיר לוין מנהיג '[[אגודת ישראל]]', שכתב עליו:
+בשנת [[תרצ"א]] הוציא את הספר "למנחמי", ובו דברים על ניחום ופטירה וסיפורים על אביו [[הרד"ץ חן]] ושורשי משפחת חן. הספר הצליח לרגש את הרב יצחק מאיר לוין מנהיג '[[אגודת ישראל]]', שכתב עליו:
 הספר 'למנחמי' רצוף. קראתי פעם שנית ושלישית ואומר לכת"ר, האמת שהייתי רוצה כסדר לקרות בזה הספר ביחוד במצב הרוח שלי עתה... דברים רבים מתאימים לפנימיות שלי, של נפשי ורוחי. חבל שכת"ר לוקח עתה הספר ממני, אולי באיזה מקום אוכל לקבל ספר כזה בטובו להודיעני.
@@ שורה 25: / שורה 24: @@
 ===ארץ ישראל===
-בשנת [[ה'תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[תל אביב]] שם היה מראשוני מתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי]]. בשנת [[ה'תרצ"ז]] (1937) עבר ל[[ירושלים]] והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.
+בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[תל אביב]] שם היה מראשוני מתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי]]. בשנת [[תרצ"ז]] (1937) עבר ל[[ירושלים]] והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.
-בשנת [[ה'תרצ"ט]], כשנוסד המרכז לתרבות דתית שליד מחלקת התרבות בוועד הלאומי, נבחר לעמוד בראשו. לאחר קום המדינה המרכז הפך למחלקה לתרבות תורנית במשרד לענייני דת ומשרד החינוך והוא היה הראשון שעמד בראשה, בתפקיד זה החזיק עד [[ה'תשי"ד]]. [[זלמן שז"ר]], שהיה אז מבכירי הסוכנות היהודית סייע לו רבות בתפקידו זה.
+בשנת [[תרצ"ט]], כשנוסד המרכז לתרבות דתית שליד מחלקת התרבות בוועד הלאומי, נבחר לעמוד בראשו. לאחר קום המדינה המרכז הפך למחלקה לתרבות תורנית במשרד לענייני דת ומשרד החינוך והוא היה הראשון שעמד בראשה, בתפקיד זה החזיק עד [[ה'תשי"ד]]. [[זלמן שז"ר]], שהיה אז מבכירי הסוכנות היהודית סייע לו רבות בתפקידו זה.
-בשנים [[ה'תש"א]] (1941) - [[ה'תשי"ד]] (1954) היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כתב אליו:
+בשנים [[תש"א]] (1941) - [[תשי"ד]] (1954) היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כתב אליו:
 ידידי הרב הגאון החכם השלם וכו' ר' אברהם חן שליט"א הרב דבית הכרם.
@@ שורה 38: / שורה 37: @@
 בעיתון "דבר" נכתב כי [[ברל כצנלסון]] ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו.
-בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[עלילת בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים)
+בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[משפט בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים)
 הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי היסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה".
@@ שורה 52: / שורה 51: @@
 ==משפחתו==
-*רעייתו, לאה.
+*רעייתו, לאה
-*בתו, חנה.
+*בתו, חנה
-*בנו, פרץ.
+*בנו, פרץ
-*בתו, זעלדא.
+*בתו, זעלדא
-*בנו, דב בער.
+*בנו, דב בער
-*בתו, דבורה.
+*בתו, דבורה
-*בתו, שושנה.
+*בתו, שושנה
 ==ספריו==
-*'''במלכות היהדות''' לאחר פטירתו יצאו חלק מכתביו בסדרה זו, בהוצאת מוסד הרב קוק והרב צבי קפלן.
+*'''במלכות היהדות''' לאחר פטירתו יצאו חלק מכתביו בסדרה זו, בהוצאת מוסד הרב קוק והרב צבי קפלן
-*'''[https://hebrewbooks.org/29082 למנחמי]''' על המיתה, על אביו ועל משפחתו.
+*'''[https://hebrewbooks.org/29082 למנחמי]''' על המיתה, על אביו ועל משפחתו
-*'''היהדות והדם''' על משפט בייליס.
+*'''היהדות והדם''' על משפט בייליס
 כתבים שאבדו בצעירותו:
 *"שאלות ששאלתי מהכהן הגדול" על שיחתו בילדותו עם הרב שלמה הכהן אהרונסון.
 *"צרות ישראל" על הנידון למיתה. על חוברת זו התבטא כי הייתה הטובה מכל אשר כתב בכל חייו.
+== עץ משפחה ==
+{{עץ משפחת חן}}
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 83: / שורה 85: @@
 [[קטגוריה:משפחת מינצברג]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]]