ויהי חיי שרה תנש"א – הבדלי גרסאות

 

המאמר '''ויהיו חיי שרה תנש”א''' הינו ה[[מאמר כעין שיחה]] האחרון שנאמר לע"ע.

מ[[תשמ"ו]] הפסיקה אמירת המאמרים חוץ מהמאמר 'מצה זו' מ[[י"ג ניסן]] וה[[מאמר]] [[אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט]].

 

עד הסתלקות [[הרבנית]] עדין [[הרבי]] אמר מאמרים כעין שיחה אך ב[[תשמ"ח]] ובעיקר אחרי הסתלקותה הרבי החל להפחית באמירת המאמרים כעין שיחה ב[[תשמ"ט]] נאמר מאמר כעין שיחה רק ב[[ר"ה]], [[שבת שובה]], שבת [[פרשת ויצא]]<ref>המאמר לא הגיע לידנו לע"ע וי"א שהד"ה הוא "פדה בשלום".</ref> וב[[אחרון של פסח]].

 

 

 

 

 

 

 

 

וממשיך לבאר שמאה רומז על ה[[כתר]], ועשרים על ה[[מוחין]] ושבע על ה[[מידות]] (פירוש נוסף: שמאה זה [[מוחין בעצם]], עשרים מוחין השייכים למידות ושבע [[מלכות]]) ושני חיי שרה הוא הדרגא למעלה מג' החלוקות שבה לא שייך בכלל מספר.

 

המאה הוא "כללא דכולא" גם לדעה שהוא כתר וגם לדעה שהוא מוחין בעצם ועניינו הוא המאה ברכות.

 

ו"כולן שווים לטובה", שכל ענינם הוא להשלים כוונת העצמות, שהיא בכל עניני העבודה בשוה. וממשיך דיש לומר דכולן שוין לטובה, שטובה רומז על עצם ומקור הטוב וטבע הטוב להיטיב כפי שנמשך ומתגלה בנשמתו של כאו"א מישראל, דכאשר העבודה היא מצד עצם הנשמה, שזהו"ע הביטול והקבלת עול, אזי כל עניני העבודה הם בשוה, וההשתוות היא לטובה, שכל עניני העבודה חדורים בהנקודה הכללית דהמשכת וגילוי עצם הטוב למטה, להיות לו ית' דירה בתחתונים

 

ומסיים שנזכה ל"[[תורה חדשה]]" שתאמר ע"י כל [[רבותינו נשאינו]] עד לבעל היום הולדת ד[[כ' מרחשוון]] [[הרבי הרש"ב]] וגם ע"י ממלא מקומו [[הרבי הריי"צ]], ויש לומר שהתורה חדשה תהיה כביכול "חידוש" גם לגבי הקב"ה ע"ד "נצחוני בני נצחוני".