אכילה לפני התפילה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[אכילה]] לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:]}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה (סימן פט ביאור הלכה ג) המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]] דף כ"ח ע"ב "חלש ליבאי".}}. | |||
ב[[שולחן ערוך]] נפסק{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פט סעיף ד]}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו"). | ב[[שולחן ערוך]] נפסק{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פט סעיף ד]}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו"). | ||
בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודש | בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]], חלק י"ד ה'רפג.}}. | ||
==סיפורים בנושא== | ==סיפורים בנושא== | ||
מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה [[הצמח צדק]] באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' שבט|היום יום י' שבט]].}}. | |||
מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה [[הצמח צדק]] באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]] | |||
פעם סיפר הרב [[אהרן יעקב שווי]]{{הערה|כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.}}, אשר ב[[חג הסוכות]] באחת השנים (בחיי אדמו"ר מהוריי"צ) לאחר נטילת לולב, יצא [[הרבי]] לאכול ב[[סוכה]], ר' [[שמואל לויטין]], שהיה הרב של [[בית הרב]], העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שב[[מנהג|מנהגי חב"ד]] אין להתבייש. | פעם סיפר הרב [[אהרן יעקב שווי]]{{הערה|כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.}}, אשר ב[[חג הסוכות]] באחת השנים (בחיי אדמו"ר מהוריי"צ) לאחר נטילת לולב, יצא [[הרבי]] לאכול ב[[סוכה]], ר' [[שמואל לויטין]], שהיה הרב של [[בית הרב]], העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שב[[מנהג|מנהגי חב"ד]] אין להתבייש. | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
==כמות האכילה== | ==כמות האכילה== | ||
אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם ל[[חסיד]] שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: {{ציטוטון|אבער ס'זאל זיין געגעס'ן}}, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: | אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם ל[[חסיד]] שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: {{ציטוטון|אבער ס'זאל זיין געגעס'ן}}, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: נראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה [[מתנגד]]... ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב יחיאל יעקובוביץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34- | *הרב יחיאל יעקובוביץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf טעימה לפני התפילה בדור השביעי]''', בתוך שערי ישיבה חלק כ', ישיבת חח"ל צפת כ"ח סיון תשפ"א | ||
*קונטרס "צדיק אוכל לשובע נפשו", שבתוך: תשורה - רפפורט, שבט תשע"ג. | *קונטרס "צדיק אוכל לשובע נפשו", שבתוך: תשורה - רפפורט, שבט תשע"ג. | ||