![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי יונתן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערת שוליים|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערת שוליים | רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערת שוליים|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערת שוליים|[[מסכת שבועות]], פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".}} לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים ב[[ספרא]], וב[[ספרי]] על [[ספר דברים]],{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של [[רבי עקיבא]].}} ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת ה[[ספרי]] ל[[במדבר]] וה[[מכילתא]].{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - [[רבי ישמעאל]].}} שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים ב[[מדרש]] ה[[מקרא]], למעט פעם אחת בה הם נחלקים ב[[הלכה]], לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות ב[[עיר הנידחת]].{{הערת שוליים|תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], דף ט"ו, ב']].}} | ||
רבי יונתן החליט לעזוב את [[ארץ ישראל]] יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי [[יהודה בן בתירא]] ורבי [[מתיא בן חרש]], ככל הנראה בעקבות | רבי יונתן החליט לעזוב את [[ארץ ישראל]] יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי [[יהודה בן בתירא]] ורבי [[מתיא בן חרש]], ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד [[בר כוכבא]], אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.{{הערת שוליים|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'.}} | ||
== שיטתו בכל הש"ס: כח הפרט == | == שיטתו בכל הש"ס: כח הפרט == | ||
גרסה מ־20:38, 30 ביולי 2010
רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יאשיה, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.תבנית:הערת שוליים
תולדות חייו
רבי יונתן מוזכר במשנה פעם אחת בלבדתבנית:הערת שוליים ופעם אחת בתוספתא.תבנית:הערת שוליים לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים בספרא, ובספרי על ספר דברים,תבנית:הערת שוליים ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת הספרי לבמדבר והמכילתא.תבנית:הערת שוליים שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים במדרש המקרא, למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנידחת.תבנית:הערת שוליים
רבי יונתן החליט לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש, ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד בר כוכבא, אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.תבנית:הערת שוליים
שיטתו בכל הש"ס: כח הפרט
במסכת סנהדריןתבנית:הערת שוליים ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.
הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.
דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.
תלמידיו
- רבי שמואל בר נחמניתבנית:הערת שוליים