אגודת חסידי חב"ד בישראל – הבדלי גרסאות

'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|שם=אגרות קודש|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מהרבי משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

*הרב [[שלמה יוסף זווין]]

*הרב [[אליעזר קרסיק]]

*הרב [[פנחס אלטהויז]]

*הרב [[שמריה גוראריה]]

*הרב [[משה סגל]]

*הרב [[אברהם דרייזין]]

כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], ישיבת תורת אמת, [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].  

*הרב [[אליעזר קרסיק]]

*הרב [[שמר'ל גוראריה]]

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==

האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].

* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].

* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].

* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].

* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].

* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].

* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי{{דרוש מקור}} {{דרושה הבהרה}}), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:

* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].

* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].

* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה [[אריאל למברג|ר' אריאל למברג]], [[נפתלי ליפסקר|ר' נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין [[חיים קפלן|ור' חיים קפלן{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}]].

 

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

 

ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.

שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.

בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור

 

 

לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.

בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים{{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}.