מסכת הוריות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
במסכת מחלוקת גדולה בין [[תנאים]], האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)].}}. | במסכת מחלוקת גדולה בין [[תנאים]], האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)].}}. | ||
==סיני ועוקר הרים== | |||
בסוף המסכת מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף. | |||
הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, ש[[רבי מאיר]] ו[[רבי נתן]] היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן גמליאל מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה ב[[מסכת עוקצין]] בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו. | |||
אם כי הרבי מקשה כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש | [[רבי יעקב]] שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת. | ||
אם כי [[הרבי]] מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה [[ריש לקיש]] בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא ב[[מסכת עירובין]] כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים. | |||
לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות רב יהודה שעיקר לימודו היה ב[[סדר נזיקין]], וכאשר היה לומד [[מסכת עוקמין]] היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסעת עוקין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא הי החסר לרבן שמעון בן גמליאל. | |||
הרבי מסביר עוד כי השאלה היא אם סיני עדיף או עוקר הרים, היא אותה חקירה ידועה של איכות וכמות מה מהם עדיף. | |||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||
גרסה מ־18:13, 30 ביולי 2010
במסכת הוריות יש 3 פרקים ו12.5 דפים.
המסכת עוסקת בדיני בית דין שטעו בהוראתם, והקרבן אותם צריכים להביא העושים את החטא על פי הוראתם. במסכת מבוארים גם דיני הקרבת קרבנות של נשיא, כהן גדול והדיוט.
במסכת מחלוקת גדולה בין תנאים, האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו[1].
סיני ועוקר הרים
בסוף המסכת מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף.
הרבי[2] מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, שרבי מאיר ורבי נתן היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן גמליאל מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה במסכת עוקצין בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו.
רבי יעקב שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.
אם כי הרבי מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא במסכת עירובין כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.
לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות רב יהודה שעיקר לימודו היה בסדר נזיקין, וכאשר היה לומד מסכת עוקמין היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסעת עוקין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא הי החסר לרבן שמעון בן גמליאל.
הרבי מסביר עוד כי השאלה היא אם סיני עדיף או עוקר הרים, היא אותה חקירה ידועה של איכות וכמות מה מהם עדיף.
ביאורי הרבי
- ד ב. מחלוקת ת"ק ורבי יהודה, אי שבט איקרי קהל. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)
- ח א. איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצוות, הוי אומר זו עבודת כוכבים. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 53 (עמ' 74)
- י א. אין על גביו אלא ה' אלקיו. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)
- יב ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)
- יג ב. כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית מחזיר לימוד של שבעים שנה. התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2042 (עמ' 296)
- ירושלמי פ"ג ה"כ. אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום, בשעירה היה מתכפר, כהדיוט. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||