יחזקאל לנדא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה}}
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
-[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]
+[[קובץ: לנדא 5.jpg|ממוזער|הנודע ביהודה]]
-[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
+[[קובץ:ציון לנדא.JPG|ממוזער|ציונו של הנודע ביהודה]]
 הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]].
 ==תולדות חיים==
 {{להשלים}}
 ==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
 הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל"ו]] (בלתי מוגה).}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}.
@@ שורה 10: / שורה 12: @@
 אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף הייתה משרתת בביתו.
 מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".
-מסופר עוד, שפעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה [[מחשבה]] תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.
+מסופר עוד, שפעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.
-לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי אביש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו"ב]] עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.
+לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג]]יו הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי אביש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו"ב]] עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.
 למנהג החסידים לומר "לשם ייחוד" לפני כל מצוה התנגד הנודע ביהודה בחריפות והתבטא על כך בספרו{{הערה|שו"ת נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן צג}}: "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם". אמנם, יש הטוענים שכוונתו הייתה לקבוצה שהלכה בשיטת השל"ה בקבלה וכונתה "חסידי השל"ה", ולא לחסידי הבעל שם טוב{{מקור}}.
@@ שורה 56: / שורה 58: @@
 ב[[בית רבי]]{{הערה|פרק כח}} כי הבעל שם טוב היה קרובו של הנודע ביהודה, אשתו של הנודע ביהודה העריצה אותו מאוד, ואילו הנודע ביהודה עצמו התנגד לשיטתו ועם זאת כיבדו מאוד באופן אישי. פעם נאבדה אבידה בבית הנודע ביהודה והבעל שם טוב מצא אותה ברוח הקודש והנודע ביהודה הוכרח להודות על כך.
-גדולי החסידות העריכו אותו. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.{{הערה|1=מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.}}
+גדולי החסידות העריכו אותו. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב{{הערה|1=מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.}}.
 לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת. והתנדב הגאון רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]}}.
 כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני [[קנאה|מקנא]] בגאון הזה (בעל ההפלאה) שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על [[תורת הנגלה]]? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.
 פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.