מאיר תומארקין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]]. | נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין]] בן הרב [[יהודה לייב בתיה'ס]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]]. | ||
קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]], ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]]. | קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]], ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]]. | ||