ישראל חסדן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.


בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.


===מאבק בגזירת השחיטה===
===מאבק בגזירת השחיטה===
שורה 17: שורה 17:


בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].
בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].
בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו"ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.
בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו"ב{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.


התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].
התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].
שורה 37: שורה 37:
===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===
===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===


היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}
היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות{{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}.


===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===
שורה 44: שורה 44:
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.


כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת.
 
 
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.


שורה 61: שורה 59:
מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.
מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.


הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.


הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע"{{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.


===מאמרים בעיתונות===
===מאמרים בעיתונות===
שורה 77: שורה 75:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]]{{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור