דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''דפוס סלאוויטא''', שנודע גם בשם '''דפוס האחים שפירא''', היה בית דפוס עברי בעיירה [[סלאוויטא]] שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב [[אוקראינה]]. | '''דפוס סלאוויטא''', שנודע גם בשם '''דפוס האחים שפירא''', היה בית דפוס עברי בעיירה [[סלאוויטא]] שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב [[אוקראינה]]. | ||
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פנחס מקוריץ|פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | בית הדפוס נוסד בשנת [[תקנ"א]] בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פנחס מקוריץ|פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | ||
הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של | הדפוס נועד להדפסת ספרי [[חסידות]], אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של ה[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] וה[[שולחן ערוך]] שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. | ||
בשנת [[תקפ"ג]] מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם. | בשנת [[תקפ"ג]] מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כשחשב רבי משה לפתוח בית דפוס, נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'. | כשחשב רבי משה לפתוח בית דפוס, נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'. | ||
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'ווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה. | רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "[[מוהילב|מאהלאב]]" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר '[[וילנה|ווילנא]]' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה. | ||
ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב. | ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==הדפסת הש"ס== | ==הדפסת הש"ס== | ||
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת [[תקס"ז]] אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | ||
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | [[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | ||
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס ווילנא שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו". | ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס ווילנא שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו". | ||
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ||
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנא להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים. | התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת [[תקצ"ד]], החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנא להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים. | ||
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנא עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי שלמה איגר, חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים". | לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת [[לבוב]]) ורוב רבני [[פולין]]. לצד המדפיס מווילנא עמדו רבני [[ליטא]], ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד [[בריסק]], יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי שלמה איגר, חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים". | ||
מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי [[עקיבא איגר]] הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "[[בן כוזיבא]]"{{הערה|1=על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: | מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי [[עקיבא איגר]] הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "[[בן כוזיבא]]"{{הערה|1=על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}} | ||
לאחר דין תורה שהתקיים | לאחר דין תורה שהתקיים ב[[בית דין צדק|בית הדין]] בהורדנה, ולאחר שהתקיימה בוררות זבל"א, הוכרע הדין לצדם של מדפיסי ווילנא, בתנאי שייקנו את כל העותקים שנשארו בידי מדפיסי סלאוויטא. | ||
===דעת רבותינו=== | ===דעת רבותינו=== | ||
אף שלא מצאנו דעת אדמו"רי חב"ד ברור בענין השאלה הנ"ל (אף שלכאורה האיסור על ההדפסה הגיע מ[[אדמו"ר הזקן]]). | אף שלא מצאנו דעת [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]] ברור בענין השאלה הנ"ל (אף שלכאורה האיסור על ההדפסה הגיע מ[[אדמו"ר הזקן]]). | ||
הנה בספר [[שארית יהודה]] ל[[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]] | הנה בספר [[שארית יהודה]] ל[[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]] מ[[ינוביץ'|יאנאוויטש]] אח [[אדמו"ר הזקן]]. בהסכמה להלכות [[הרי"ף]] – [[קופוסט (עיירה)|קאפוסט]] [[תקע"ח]]{{הערה|1=ומובאת ב[[שו"ת צמח צדק]] חיו"ד סי' קצה (טו, סע"ג). [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/39.htm?q=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90#_ftn842 שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לט]}}. ותוכנה: | ||
הדפסת ספרים אינה אסורה משום הסגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה. | הדפסת ספרים אינה אסורה משום הסגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה. | ||
וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | וכן יש תשובה ארוכה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | ||
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא.[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא.[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
==העלילה והמאסר== | ==העלילה והמאסר== | ||
===העלילה על פסק השולחן ערוך=== | ===העלילה על פסק השולחן ערוך=== | ||
בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. | בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. ב[[תקצ"ג]] העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב[[תקצ"ד]] האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים. | ||
פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, | פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, ב[[תקצ"ג]] הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה"יורה דעה" שבו נפסק דינם של המוסרים והמלשינים שדינם להיצלות ב[[גיהנום]] עד סוף כל הדורות, אך הרשויות בשעתו לא השגיחו בהלשנותיו. | ||
===ראיות...=== | ===ראיות...=== | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | ||
מכתביהם הוצעו בשנת תקצ"ה לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]] נגד בתי הדפוס העבריים וביחוד נגד בית הדפוס הגדול בסלאוויטא. | מכתביהם הוצעו בשנת [[תקצ"ה]] לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]] נגד בתי הדפוס העבריים וביחוד נגד בית הדפוס הגדול בסלאוויטא. | ||
עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של קיוב עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}. | עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של [[קייב|קיוב]] עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}. | ||
כתוצאות העלילה הנבזה נאסרו האחים שפירא ועמם עוד שנים עשר יהודים מסלאוויטא שהיו קשורים לדעת השלטונות במעשה זה, היחס עליהם מתחילה היה אכזרי, אחרי כן הועברו לקיוב והוטל למאסר אימה האסירים נכלאו בבידוד גמור, בלי שיאופשר להם לבוא במגע אפילו עם חיילי המשמר השומרים עליהם, ישבו כל אחד מן האסירים בתא נפרד במשך שלוש שנים ויותר עד שהתסיימה החקירה. | כתוצאות העלילה הנבזה נאסרו האחים שפירא ועמם עוד שנים עשר יהודים מסלאוויטא שהיו קשורים לדעת השלטונות במעשה זה, היחס עליהם מתחילה היה אכזרי, אחרי כן הועברו לקיוב והוטל למאסר אימה האסירים נכלאו בבידוד גמור, בלי שיאופשר להם לבוא במגע אפילו עם חיילי המשמר השומרים עליהם, ישבו כל אחד מן האסירים בתא נפרד במשך שלוש שנים ויותר עד שהתסיימה החקירה. | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ||
ביום י"ז (או"י) באב תקצ"ט כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב. | ביום [[י"ז במנחם אב|י"ז (או"י) באב]] [[תקצ"ט]] כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב. | ||
לפניהם היו ערוכים חמש מאות חיילים בשתי שורות כמו שדרה. כל חייל החזיק בידו שבט נוגשים: מקל ארוך, כפיף, שקטרו (עוביו) היה שנים וחצי סנטימטר בערך. היו פושטים את בגדיו של הנענש עד החגורה היו קושרים לצדו הימני והשמאלי רובה לכל צד ושני סגני קצינים היו אוחזים ברובים ומוליכים אותו עקב בצד אגודל דרך ה"שדרה החיה". | לפניהם היו ערוכים חמש מאות חיילים בשתי שורות כמו שדרה. כל חייל החזיק בידו שבט נוגשים: מקל ארוך, כפיף, שקטרו (עוביו) היה שנים וחצי סנטימטר בערך. היו פושטים את בגדיו של הנענש עד החגורה היו קושרים לצדו הימני והשמאלי רובה לכל צד ושני סגני קצינים היו אוחזים ברובים ומוליכים אותו עקב בצד אגודל דרך ה"שדרה החיה". | ||
| שורה 125: | שורה 125: | ||
בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה פגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אלום כל מאמץ שעשו להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של עריץ רוסיה הצאר ניקולאי. | בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה פגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אלום כל מאמץ שעשו להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של עריץ רוסיה הצאר ניקולאי. | ||
ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם | ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם וב[[כ"ז באייר|כ"ז אייר]] [[תרט"ז]] (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור. | ||
==הדפסת אור החיים== | ==הדפסת אור החיים== | ||
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] היה [[משיח שבכל דור|נשמת משיח בדורו]] וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}. | כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר [[אור החיים]] מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד ה[[ספר הזוהר|זוהר הקדוש]] כי [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] היה [[משיח שבכל דור|נשמת משיח בדורו]] וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}. | ||
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת [[תקנ"א]] שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת [[תקנ"א]] שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ||
| שורה 134: | שורה 134: | ||
==ספר התורה המיוחד== | ==ספר התורה המיוחד== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | ||
כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס | כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס ל[[קידוש]] ו[[הבדלה]] וכן [[ספר תורה|ספרי תורה]]. | ||
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של [[סופר סת"ם]] קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | ||
רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
===העצי חיים=== | ===העצי חיים=== | ||
ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ההשגחה ע"עצי חיים" בעלי יחס, כאשר הצדיק רבי [[מיכל מזלוטשוב|מיכלא מזלוטשוב]] עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו [[המגיד מקוזניץ]] "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף. | ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ההשגחה ע"עצי חיים" בעלי יחס, כאשר הצדיק רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|מיכלא מזלוטשוב]] עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו [[המגיד מקוזניץ]] "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף. | ||
רב מיכאלה השתמש באלו של כסף משום "זה אלי ואנוהו" אולם הבטיח כי יבוא יום וה"עצי חיים" של עץ '''יגיעו לידיהם של צדיקים גדולים'''. והנה בא היום ו"בעצי חיים" אלו נכרכו יריעות ספר התורה המיוחד. | רב מיכאלה השתמש באלו של כסף משום "זה אלי ואנוהו" אולם הבטיח כי יבוא יום וה"עצי חיים" של עץ '''יגיעו לידיהם של צדיקים גדולים'''. והנה בא היום ו"בעצי חיים" אלו נכרכו יריעות ספר התורה המיוחד. | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
כאשר עלה [[השלטון הקומוניסטי]] נמצא ספר התורה בבית הכנסת של העשיר היהודי ברוצקי בקיוב. השלטון הקומוניסטי החרים את ספר התורה במסגרת פעולותיו להשלטת הקומוניזם בברית המועצות. | כאשר עלה [[השלטון הקומוניסטי]] נמצא ספר התורה בבית הכנסת של העשיר היהודי ברוצקי בקיוב. השלטון הקומוניסטי החרים את ספר התורה במסגרת פעולותיו להשלטת הקומוניזם בברית המועצות. | ||
בעקבות הסכם הדדי שנחתם בין רוסיה | בעקבות הסכם הדדי שנחתם בין [[רוסיה]] ו[[פולין]] בדבר החזרת עתיקות שיש להם חשיבות מיוחדת לשתי הארצות ביקש ר' שמואל אבא שפירא{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}} מהנסיך רדזביל שאתו היה בקשרי מסחר שיעשה עמו טובה וידרוש את ספר התורה שהיה כל כך יקר וחשוב למשפחתו. וכאשר אביו ברח משלטונות הקומנסטי וויתר על רכושו ורק את הספר לקח אתו. | ||
הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|ראה את השתלשלות הענינים בערך [[ספר התורה של הרבי]].}}. | הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|ראה את השתלשלות הענינים בערך [[ספר התורה של הרבי]].}}. | ||
==הדפוס עובר לזיטומיר== | ==הדפוס עובר לזיטומיר== | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס ז'יטומיר]].]] | [[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס ז'יטומיר]].]] | ||
{{ערך מורחב|דפוס ז'יטומיר}} | {{ערך מורחב|דפוס ז'יטומיר}} | ||
בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז ז'יטומיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי ז'יטומיר, בגלל יחוסם כצאצאי משפחת שפירא המדפיסים מסלאוויטא,ואת ספריהם קנו החסידים גם בכסף רב מאוד. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו. | בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז [[ז'יטומיר]], ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי ז'יטומיר, בגלל יחוסם כצאצאי משפחת שפירא המדפיסים מסלאוויטא,ואת ספריהם קנו החסידים גם בכסף רב מאוד. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו. | ||
דפוס ז'יטומיר נפגע אף על ידי מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם: | דפוס ז'יטומיר נפגע אף על ידי מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם: | ||