מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 [[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי ואומן בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}, ובידינו נשתמרו שתים מהן:
-'''המגילה הראשונה''' שבידינו העניק הרבי [[אדמו"ר מהר"ש|המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]], ממנו עברה לבנו יחידו [[אדמו"ר הריי"ץ|הריי"ץ]], שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך [[השואה|המלחמה]] היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם ב[[בראונזוויל]]{{הערה|בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.}} שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}} טושטש במתכוון).
+'''המגילה הראשונה''' שבידינו העניק הרבי [[אדמו"ר מהר"ש|המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]], ממנו עברה לבנו יחידו [[אדמו"ר הריי"ץ|הריי"ץ]], שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך [[השואה|המלחמה]] היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי<ref>דרוש מקור!!!</ref>, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם ב[[בראונזוויל]]{{הערה|בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.}} שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}} טושטש במתכוון).
-מה שכן לומדים מעותק זה של המגילה הוא מנהג חב"ד ב[[מגילת אסתר|מגילה]] בנוגע לרוחב העמודים, צורת עשרת בני המן, שינויים בפתוחות/סתומות ובחסר/יתר.
+מה שכן לומדים מעותק זה של המגילה הוא מנהג חב"ד ב[[מגילת אסתר|מגילה]] בנוגע לרוחב העמודים, צורת עשרת בני המן, שינויים בפרשיה סתומה ובחסר/יתר.
 '''המגילה השנייה''' שהגיעה לידינו היא זו שהוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]. מגילה זו נשתמרה במצבה המקורי ללא פגע וממנה{{הערה|ומן התפילין שכתב ר' ראובן - הסופר של אדמו"ר הזקן או תלמידו שכתב בדיוק כמוהו.}} לומדים היום הסופרים את צורת האותיות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הורה ללמוד מכתב ר' ראובן (או תלמידו) ולא ממנה{{מקור}}.}}.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בספר המנהגים{{הערה|שם=ספר המנהגים|עמ' 63 – מנהגי פורים.}} מציין הרבי לשני שינויים בלבד{{הערה|וראה בסוף פסקה הבאה טעם אפשרי לכך.}}:
-א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""{{הערה|למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג).}}.
+א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""{{הערה|למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג). ובשונה ממגילת קארליבאך}}.
 ב. עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו{{הערה|שם=ספר המנהגים}}, ולכאורה הטעם בזה כדי שכל האותיות שבמגילה יהיו באותיות רגילות באותו הגודל{{הערה|כפי שהוא במגילת החתם סופר, אם כי שם יש שורות גם לפני וגם אחרי עשרת בני המן, ואילו במגילת מהר"ש הם בראש העמוד.}} הידורים{{הערה|שם=אוצר|אוצר מנהגי חב"ד, בתוך 'שערי מגילה'. הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך – וראה שם פרטים רבים נוספים.}}.