ישיבה גדולה תורת אמת – הבדלי גרסאות

{{ישיבה

|שם=ישיבה גדולה תורת אמת - ירושלים

|קובץ הערות=יצאו לאור במהלך השנים כ-90 קבצים

}}

'''ישיבה גדולה תורת אמת''' בנשיאות הרבי, היא הישיבה החב"דית הוותיקה בישראל שהוקמה ב[[חברון]] ובזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נסגרה ונפתחה מחדש ב[[ירושלים]].

הרבי הריי"צ אף כתב וביאר במכתב כי הקמת הישיבה היא קיום רצונם של כלל רבותינו נשיאנו שזהו רצון העליון{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' סא.}}.

בשנת תער"ב [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] מינו את הרב הבלין כ[[משפיע]] ומנהל של הישיבה ב[[חברון]]. איתו נשלחו שבעה בחורים נוספים שהסכימו מרצונם הטוב ליסוע למשך תקופה של שנתיים ימים, בכדי להוות היסוד והגרעין של הישיבה. כבר אז נקבע לה שמה, וכן נקבע כי מהותה יהיה בדומה למהות הישיבה ב[[ליובאוויטש]].

כשתם הזמן שסוכם מראש על זמן שהותם של התמימים בארץ הקודש, חזרו הם ל[[ליובאוויטש]]. גם הרב הבלין ומשפחתו חפצו לנהוג כך, אך הרבי הרש"ב שלל זאת בתוקף ולא אישר את הגעתם.

בקיץ [[תרע"ד]] בעת ביקור של הרב הבלין בליובאוויטש, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. המלחמה הייתה בין צבא רוסיה לצבא גרמניה כשהשלטון הטורקי בארץ ישראל תמך בצד הגרמני במערכה, ובהיות הרב הבלין, משפחתו ותלמידיו אזרחיים רוסיים, נאסר עליו לחזור לארץ ואותם גירשו למצרים, כך שבשנת [[תרע"ה]] הגיעו לליובאוויטש.

התוועדות זו נמשכה כמה ימים וכמה לילות בלי הפסק ביניהם. המשפיעים העיקריים היו ר' אלתר, ר' הלל ור' יחזקאל, שהיו מתחלפים לסירוגין על מנת לנוח, וכך גם המקבלים. הרב קרסיק שסיפר את הנ"ל, מעיד שזו התוועדות שלא משה מזיכרונם, ופעלה שינוי בכל מי שיש לו "שייכות"{{הערה|'תורת אמת' ע' 47-52.}}.

טרם הסתלקותו של הרבי הרש"ב בשנת [[תר"פ]], ציווה הרבי על הרב הבלין לשוב לארץ הקודש ולהקים מחדש את הישיבה. ואכן כך עשה בהוראת הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"א]], שבע שנים לאחר שעזב את הישיבה, הפליג מרוסטוב לארץ ישראל. נסיעה זו ארכה כארבעה חודשים.

בשנת [[תרפ"ד]], [[קהילת חב"ד בחברון]] מנתה ארבעה משפחות בלבד, בשנת [[תרפ"ט]] הגיע הרב [[משה גולדשמיד]] להתגורר בעיר, והדבר היווה תוספת של רוח חסידית בעיר. כשהגיע הרבי הריי"צ באותה השנה לארץ ישראל, ביקר יחד עם תלמידי ישיבת תורת-אמת (בירושלים), בחברון. כעבור ימים ספורים התבצע הטבח הנורא הקרוי "[[פרעות תרפ"ט]]". הרב גולדשמיד היה בין הנטבחים. היהודים הניצולים נטשו את העיר, והיישוב היהודי בוטל כליל{{הערה|'תורת אמת' ע' 62-65.}}.

בתום מלחמת העולם הראשונה, רבים החלו לחזור לארץ ישראל ובכללם חסידי חב"ד. הרב [[מנחם מענדל נאה]], שנמנה עם השבים, הציע לייסד ישיבה בירושלים ששמה יהיה "צמח צדק". הרבי הריי"צ קיבל הצעתו ואף סייע רבות לישיבה.

בשנת תרפ"ט שרפו פורעים ערבים את מבנה הישיבה. בשנת [[תש"ד|תד"ש]] הורה הרבי הריי"צ להיכנס לבית הכנסת במאה שערים ובשנת תש"ט הדבר אכן התרחש.

ב[[י"ז באייר]] [[תרצ"ה]], שלח הרבי הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בו אוסר עליו להתערב בענייני הישיבה, זאת לאחר שרצה לקבוע סדרים חדשים בישיבה{{הערה|'תורת אמת' 221-222}}.

הרבי דרש מהרב הבלין שיערכו בישיבה בחינה כל שבוע. לרב שפירא כתב הרבי שריבוי הבחינות יחדד את כישורי התלמידים, ויכשירם להיות למדנים גדולים בתורה. הרבי דחק בתמימים דתורת אמת, שנוסף לידיעותיהם בחסידות יהיו בעלי נגלה כיאה ל"הגובה הראוי לישיבה גדולה" ולא "רק על דרך המיצוע"{{הערה|'תורת אמת' ע' 77-88.}}.

צוות הישיבה: עם הקמת הישיבה בשנת [[תרפ"ב]], צירף אליו הרב הבלין את הרב [[משה אריה לייב שפירא]] בתור [[ר"מ]], ואת הרב [[שמעון גליצנשטיין]] כמזכיר. הרב הבלין שימש כמנהל ומשפיע.

לאחר פטירתו ב[[תרצ"ט]], כאשר מצבה הכספי של הישיבה היה בכי רע, נאלצה ההנהלה לעכב את התשלום לתלמידים. הבחורים פנו בקשר לזה אל הרבי הריי"צ והרבי עידכנם כי שלח מכתב לרב אליעזרוב בה כותב: {{ציטוטון|בזה הנני שולח לו מכתב תלמידי תורת אמת יצ"ו וישים לבו לזה כפי דרישת הענין לטובת התלמידים שיחיו, כי אפילו זמן שמצב בישיבה הוא דחוק בכל זאת הנה החשבונות עם התלמידים שיחיו צריכים להיות מסודרים באמת"{{הערה|תורת אמת' ע' 222-227.}}}}.

בעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ הקודש, ב[[ח' במנחם אב]], קיבל הרבי את תלמידי תורת אמת ל[[יחידות]].

ר' אלתר ביקש בצוואתו כי יזכירו לו בשעת הקבורה את הפתגם ששמע מהרבי הרש"ב בשמחת תורה "חסיד, בכל מקום המצאו, צריך להדחק ולהיות סמוך אל רבו. אם לא ייתנו לו, אין זה מעניינו. הוא צריך לומר: "תן לי, אני צריך ללכת אל הרבי שלי"{{הערה|תורת אמת ע' 215-217.}}.

הרבי דאג לישיבה עוד לפני הנשיאות. הרבי שלח ספרים לישיבה מטעם "המרכז לענייני חינוך" ומימן אותם. וכן דאג לתקצוב לישיבה מטעם קרן הצלה דשיקאגו.

ב[[תשכ"ה]], כתב הרבי מכתב חריף לרב [[אברהם פריז]] על אי קיום הבטחת רבים "והוא בתוכם" להרחיב את הישיבה והמוסדות וכו'{{הערה|'אחד היה אברהם' ע' 282}}.

ב[[תשי"ד]], עקב גידול מספר התלמידים שפעל הרבי, הוסיפו לישיבה מגיד שיעור חדש בנגלה, הרב [[מרדכי אהרון שיינברגר]]. כשנה וחצי לאחר מכן, מונה הרב [[חיים מענדל רוזנברג]] לכהן כמשגיח בישיבה. בשנת תשכ"ד, מונה הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] לכהן כראש הישיבה לאחר שמצבו הבריאותי של הרב שפירא התרופף, והוא היה בין תלמידיו המובהקים. בשנות הל' כיהן אף כמשפיע בישיבה. הרבי דרש שוב ושוב מהרב היילפרין להרחיב את הישיבה.

בשנת [[תשל"ט]] הוקמה הישיבה מחדש על ידי שינוי הצוות לצוות צעיר יותר. כראש הישיבה מונה אז הרב [[אשר לעמיל כהן]], כיום רבה של קהילת חב"ד בביתר עילית. עמו הצטרף הרב [[יוסף יצחק אופן]] שבתחילה הגיע כשליח ולבסוף נהיה כחלק מן הצוות{{הערה|'תורת אמת' ע' 369-382.}}.

בחודש אדר ראשון [[תשי"ז]], פנו התמימים אל הרבי בבקשה כי יפעלו להגעת הישיבה למבנה קבע התואם את צרכי הישיבה.

הצורך בבניין חדש היה כה רב, עד כדי כך שהנהלת הישיבה איכלסה אותו עוד בטרם היה מוכן לחלוטין. וכן ויתרו על טקס מרשים כנהוג{{הערה|'תורת אמת' ע' 283-296.}}.

בשנת [[תשט"ז]], בעקבות הרצח המזעזע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד, שלח הרבי שלוחים לארץ הקודש שירוממו את מצב רוחם של [[אנ"ש]] ו[[התמימים]].

ר' [[מענדל פוטרפס]], ראה זכות גדולה לחזק את הישיבה, כשב[[תשרי]] [[תשל"ד]] ובהזדמנויות נוספות, ריכז בעצמו קבוצות בחורים מ[[770]] ושיגרן לתורת אמת. בשנת [[תשמ"א]] כשעלו טענות על הישיבה לפיהם מתחרת הישיבה בשאר הישיבות, פנה ר' מענדל לרב [[יהושע יוזביץ']] שלא יתפעל מכך ואמר לו "תקבל את כל מי שחפץ ומתאים ללמוד בישיבה, ואל תשאל אף אחד בעניין"{{הערה|'תורת אמת' ע' 417-430.}}.

בשנת [[תשמ"ב]], ערכה הישיבה בהוראת הרבי, דינר לציון 70 שנים להקמת הישיבה. הרבי כתב איגרות מיוחדות לדינר ולקראתו, אמר שיחות מיוחדות על התייסדות הישיבה ועל 70 שנותיה, דיבר על נצחיותה של הישיבה ועל סגולותיה להביא את משיח, נתן כהשתתפות בקבוק יין וסכום כסף כהשתתפות בהוצאות.

בשבת פרשת ראה השיב הרבי על הטענה לפיה אין לציין 70 שנה שכן היה לישיבה הפסק (בעת מלחמת העולם הראשונה). הרבי דחה זאת בשיחה הנ"ל (ראה שם){{הערה|'תורת אמת' ע' 441-446.}}.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] לומדים בישיבה כ-110 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.

==צוות הישיבה==

{{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}

{{טורים

* הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנכ"ל.

* הרב [[יחיאל יוסף לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.