לייב בוימגארטען – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יצחק יהודה | הרב '''יצחק יהודה לייב בוימגארטן''' ( [[כ"ז באייר|כ"ז אייר]] [[תר"כ|תר”ך]] - [[כ"א בתשרי|כ"א תשרי]] [[תשי"ט]]) היה מחסידי קאמארנא והמייסד של ישיבת שלמה קלוגר - תלמוד תורה הראשונה ב[[ארצות הברית]] שלמדו לימודי קודש בבוקר דוקא. ונתקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות נכדיו הרב [[דובער בוימגרטן|דובער]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן|מנחם מענדל]] וזכה ל[[יחידות|יחידיות]] וקירובים עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בעיר סטרי שבגלציה ב[[כ"ז באייר|כ"ז אייר]] [[תר"כ|תר"ך]], לרב אברהם בוימגארטן, בן אחר בן להמקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי רבי יונתן | נולד בעיר סטרי שבגלציה ב[[כ"ז באייר|כ"ז אייר]] [[תר"כ|תר"ך]], לרב אברהם בוימגארטן, בן אחר בן להמקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי [[רבי יונתן אייבשיץ]] ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולחנה. | ||
נשא את צירל בת הרב דובער ויאכעט גארפינקל מצאצאי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. | נשא את צירל בת הרב דובער ויאכעט גארפינקל מצאצאי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בציערותו סייע לאדמו"ר מקאמארנא בעל ה"דמשק אליעזר" וקיבל ממנו ברכה לחיות עד לגיל של מאה שנים. | בציערותו סייע לאדמו"ר מקאמארנא בעל ה"דמשק אליעזר" וקיבל ממנו ברכה לחיות עד לגיל של מאה שנים. | ||
בשנת [[תרנ"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]] עם משפחתו וחמיו וחמותו. ר' לייב לא קצץ מעולם את שערות זקנו, על אף המקובל בתקופה זו | בשנת [[תרנ"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]] עם משפחתו וחמיו וחמותו. ר' לייב לא קצץ מעולם את שערות זקנו, על אף המקובל בתקופה זו ב[[ארצות הברית]]. | ||
בשנת [[תרס"ב]] ייסד את 'ישיבת רבינו שלמה קלוגער' הישיבה (החסידית) הראשונה בכל ארצות הברית, והישיבה הראשונה בה למדו לימודי קודש בשעות בוקר. | בשנת [[תרס"ב]] ייסד את 'ישיבת רבינו שלמה קלוגער' הישיבה (החסידית) הראשונה בכל ארצות הברית, והישיבה הראשונה בה למדו לימודי קודש בשעות בוקר. | ||
=== אצל אדמו"ר הריי"צ === | === אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] === | ||
בהיות ר' לייב ממקורבי בית קאמארנא, וידע היטב מהותו של 'רבי', ולכן באותם השנים, אף שאדמורי"ם רבים ביקרו ארצות הברית ר' לייב לא הכירם כ'רביים' (על אף גדלותם | בהיות ר' לייב ממקורבי בית קאמארנא, וידע היטב מהותו של '[[רבי]]', ולכן באותם השנים, אף שאדמורי"ם רבים ביקרו ב[[ארצות הברית]] ר' לייב לא הכירם כ'רביים' (על אף גדלותם ב[[תורה]]). בשנת [[תרפ"ט]], כאשר פורסם בעיתונים, ונתלו מודעות 'פלאקעטן' בבתי הכנסיות ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מגיע [[ארצות הברית|לארצות הברית]] לביקור, פנה ר' לייב אל בנו ר' זאב, ואמר כי שמע ש'רבי אמיתי' הגיע לחופי [[ארצות הברית]], וברצונו שיסדר עבורו פגישה עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. כאשר נכנס ר' זאב ל[[יחידות]] עם אביו, הביע [[הרבי הריי"צ]] הנאה בראיית פניו של ר' לייב עטורות בזקן מלא (מראה נדיר באמריקה בשנים ההם), עד שקם מלוא קומתו לקראת ר' לייב, וביקש ממנו לשבת. אף שאביו ר' לייב היה מבוגר מהרבי הריי"צ בעשרים שנים, ולא נמנה על [[חסידי חב"ד]], בכל זאת סרב לשבת כשהרבי עומד והתבטא: "פאר א רבי זיצט מען נישט". ר' לייב הגיב "דער רבי זאל זיך אראפזעצן (שהרבי יתיישב)". הרבי מיאן אף הוא להתיישב ראשון, וחפץ לכבד את ר' לייב, כך נשארו שניהם עומדים לכמה רגעים "און זיי האבן זיך געאמפערט", עד שר' לייב אמר: "איר ווייסט וואס, מיר וועל ביידע ציילן ביז דראיי, וועלן מיר זיך ביידע זעצן" [=אני אספור עד שלוש, ושנינו נתיישב ביחד]. בעת ה[[יחידות]], על כל משפט שאמר [[הרבי הריי"צ]], השיב ר' לייב עם ציטוט מפסוקים ומאמרי [[חז"ל]], כדרכו בכך. כשיצא ר' לייב מהיחידות, הוא היה אפוף התפעלות, והתבטא לבנו "עס איז פאראן א רבי, א רבי אויף אלע רבי'ס". | ||
בסוף שנות התר"צ (שנות ה-30) התקרבו נכדיו | בסוף שנות התר"צ (שנות ה-30) התקרבו נכדיו ל[[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שהתגורר בשכונת [[בראונזוויל]] סמוך לביתם, כשיסד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] את [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] בארצות הברית בשנת [[ת"ש]] הם היו מהתמימים הראשונים בישיבה, בעקבות נכדיו התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. | ||
=== אצל הרבי === | === אצל [[הרבי]] === | ||
בהגיעו לאמצע שנותיו התשעים, אחרי קיץ תשי"ג, נחלש כח ראייתו של ר' לייב, והוצרך לעבור ניתוח בעיניו הנקרא "קאטאראקט". הוא הסתפק אם לבצע את הניתוח בשתי עיניו בבת אחת או לא, להיות כי בימים ההם היתה הניתו מתבצעת על ידי סכין כפשוטו, וכן היה לו שיעול "הוסט" קבוע, והיה חשש גדול, שאם באמצע הניתוח ישתעל ר' לייב אפילו פעם א', יהיה סכנת | בהגיעו לאמצע שנותיו התשעים, אחרי קיץ [[תשי"ג]], נחלש כח ראייתו של ר' לייב, והוצרך לעבור ניתוח בעיניו הנקרא "קאטאראקט". הוא הסתפק אם לבצע את הניתוח בשתי עיניו בבת אחת או לא, להיות כי בימים ההם היתה הניתו מתבצעת על ידי סכין כפשוטו, וכן היה לו שיעול "הוסט" קבוע, והיה חשש גדול, שאם באמצע הניתוח ישתעל ר' לייב אפילו פעם א', יהיה סכנת מוות חס ושלום. הבנים רצו ללכת אל הרופא עינים הכי טוב שיש, ולכן הלכו לדר. רוזענהאוך, שטיפל בגדולים וטובים במדינת פולין, והגיע לדור ב[[ארצות הברית]]. ואצלו היה תמונה מכל האדמורי"ם, גם מ[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], אבל עוד לא היתה אצלו תמונה מה"רבי החדש". הדוקטור העלה חשש הנ"ל, אודות השיעול. בנו ונכדיו שאלו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מה לעשות בזה, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הורה לעבור הניתוח בשתי העינים בבת אחת. כשהגידו להדוקטור את הוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ביקש הדוקטור לתמונה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ונכדו ר' מענדל הוציא מכיסו תמונה, ונתנו לדוקטור. קבעו תאריך להניתוח, וכברכת ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], הניתוח עברה בהצלחה. | ||
אך לאחרי הניתוח, הזהיר הרופא לר' לייב ובניו, שלא ירד מהמטה כלל, כי בדוק ומנוסה שאיש בגילו של ר' לייב שיירד מהמטה לפני שלשה ימים, בודאי יקבל קרישי דם. אך ר' לייב לא שמע אליו ירד מהמטה להניח תפילין וכו’, וכצפוי, הוא קיבל קרישת דם. הדוקטור, בשמוע מעשה ר' לייב, התרגז מאוד, ואמר שהוא משוגע, ואינו נותן לו יותר מתשעה שעות לחיות. נכדיו ר' בערל ור' מענדל רצו ושאלו את ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מה לעשות. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ענה להם בפשטות "סוועט ארויסגיין" (הקריש יתעלם). | אך לאחרי הניתוח, הזהיר הרופא לר' לייב ובניו, שלא ירד מהמטה כלל, כי בדוק ומנוסה שאיש בגילו של ר' לייב שיירד מהמטה לפני שלשה ימים, בודאי יקבל קרישי דם. אך ר' לייב לא שמע אליו ירד מהמטה להניח תפילין וכו’, וכצפוי, הוא קיבל קרישת דם. הדוקטור, בשמוע מעשה ר' לייב, התרגז מאוד, ואמר שהוא משוגע, ואינו נותן לו יותר מתשעה שעות לחיות. נכדיו ר' בערל ור' מענדל רצו ושאלו את ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מה לעשות. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ענה להם בפשטות "סוועט ארויסגיין" (הקריש יתעלם). | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשמוע הדוקטור את הרבי החדש, מתוך דרך ארץ, הציע שיקחו תמונה חדשה לראות אם נשאר הקריש. והקריש התעלם, הרופא צעק מרוב התפעלות "א מופת, א מופת"! ולכל מי שנכנס, התחיל לצעוק אליהם "האם שמעתם על הרבי החדש" וכו'. | בשמוע הדוקטור את הרבי החדש, מתוך דרך ארץ, הציע שיקחו תמונה חדשה לראות אם נשאר הקריש. והקריש התעלם, הרופא צעק מרוב התפעלות "א מופת, א מופת"! ולכל מי שנכנס, התחיל לצעוק אליהם "האם שמעתם על הרבי החדש" וכו'. | ||
כשהגידו נכדיו את זה לרבי, שהרופא צועק | כשהגידו נכדיו את זה לרבי, שהרופא צועק ש[[הרבי]] עשה מופת, הרבי לא הכחיש העובדא שזה מופת והרבי ענה להם בזה"ל: "הלואי זאל מען אויסנוצן די מופתים, און....".והרבי הורה שיקיים כל הוראות הרופאים, ובהוראת הרבי שמע ר' לייב וקיים הוראת הרופא מאז. | ||
לאחר שנתרפא. ר' לייב רצה לבקר אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], להודות לו על ברכתו, ונכנס | לאחר שנתרפא. ר' לייב רצה לבקר אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], להודות לו על ברכתו, ונכנס ל[[יחידות]]. ובהכנסו ליחידות, שאל הרבי את ר' לייב "למה הנך הולך במקל, בעת שנראה בעליל שהנך בריא ברגליך, ואין לך צורך במקל"? וענה ר' לייב ש'הוא בשביל עין הרע'. וכשהרבי שאל ר' לייב את גילו, ענה שהוא "בר מצוה" (כי היה אז בן צ"ג, וחייו של אדם הם שמונים שנה, ולכן משנת השמונים מתחילים החיים עוד הפעם). אחרי היחידות, יצא ר' לייב מלא התפעלות על גדלותו של הרבי. | ||
ר' לייב נשאר בדעתו צלולה עד רגעו האחרון ממש, וברכת הצדיק מקאמארנא לאריכות ימים התקיימה במילואה. ונפטר ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט|תשי”ט]] בגיל תשעים ושמונה. | ר' לייב נשאר בדעתו צלולה עד רגעו האחרון ממש, וברכת הצדיק מקאמארנא לאריכות ימים התקיימה במילואה. ונפטר ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט|תשי”ט]] בגיל תשעים ושמונה. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
* נכדו, התמים הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]] - [[שוחט]] ב[[קראון הייטס]] | * נכדו, התמים הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]] - [[שוחט]] ב[[קראון הייטס]] | ||
* בעל נכדתו, התמים הרב [[שלום בער אייכהורן]] | * בעל נכדתו, התמים הרב [[שלום בער אייכהורן]] | ||
{{מיון רגיל:בוימגרטן, לייב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||