יוסף שלמה כהנמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
במכתב משנת [[תשי"ט]] מציין [[הרבי]] את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53693 מכתב משבט תשי"ג]}} | במכתב משנת [[תשי"ט]] מציין [[הרבי]] את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53693 מכתב משבט תשי"ג]}} | ||
הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ]] סיפר כי בשנים הראשונות לעבודתו החינוכית, לאחר נישואיו, פגש אותו הרב כהנמן וציין ששמע עליו רבות ונצורות בנוגע לחינוך, והיות שיש אצלו בישיבה קבוצה של עולים מטוניס הוא רוצה שר' ירחמיאל ייקח עליהם אחריות חינוכית ויהיה המדריך שלהם. באותה קבוצה היו ילדים מאתגרים, שאף היכו את המדריך שלהם. עד אז היה לר' ירחמיאל ניסיון רק בלימוד עם תשב"ר, וכאן היה מדובר בנערים חסונים למדי כבני שבע עשרה ויותר. בכל זאת הסכים ר' ירחמיאל לקחת את המשימה לתקופת ניסיון. הוא החל ללמדם את ספר התניא והסביר להם על הנשמה המתלבשת בגוף האדם וכוחותיה, הנפש אלוקית והנפש בהמית, והמלחמה התמידית ביניהם. הם התפעלו מהחומר ותוך שבועיים חוו שינוי משמעותי לטובה. בוקר אחד פגש הרב כהנמן את ר' ירחמיאל ואמר לו: "ירחמיאל, מה שמעתי?". ר' ירחמיאל נבהל. ואז הוא המשיך: "שמעתי שאתה מלמד תניא". כששמע זאת ר' ירחמיאל, היה בטוח שהוא מפוטר. הוא ניסה להתגונן: "ומה יש? הרי הם שינו את טבעם והחלו להתנהג יפה. הפסיקו להכות האחד את השני והחלו להתפלל וללמוד". הרב כהנמן הביט בו בחיוך ואמר: "זה טוב, זה טוב"! ואמר זאת פעמיים באידיש. הוא סיפר שבהנהלה הבחינו בשינוי המשמעותי שחל בתלמידים והחלו לברר מהיכן הוא נובע. אחת הטבחיות גילתה להם שהיא שמעה מהילדים שהרב אלפרוביץ מלמדם תניא.{{הערה|בית משיח, גליון 765, עמ' 16.}}. | |||
היה לו קשר חם עם החסיד רבי [[זלמן לייב אסטולין]]. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. | היה לו קשר חם עם החסיד רבי [[זלמן לייב אסטולין]]. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. | ||