נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות
←א. מהעיון אל התבונה: שער היחוד ערך מורחב |
←הרקע לספר[16]: הוספת מקורות |
||
| שורה 182: | שורה 182: | ||
• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן. | • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן. | ||
• '''ה"חולי הרוחני" בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות: | • '''ה"חולי הרוחני" בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref> | ||
1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו). | 1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו). | ||
2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה. | 2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref> | ||
• '''תוכניתו של אדמו"ר הזקן:''' אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו. | • '''תוכניתו של אדמו"ר הזקן:''' אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו. | ||
| שורה 192: | שורה 192: | ||
• '''שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא: | • '''שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא: | ||
1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה. | 1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.<ref>קונטרס ההתפעלות איגרת א׳</ref> | ||
2. '''האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות'''). | 2. '''האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳</ref> | ||
3. '''האיגרת השלישית ("שער היחוד"):''' נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה. | 3. '''האיגרת השלישית ("שער היחוד"):''' נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.<ref>שער היחוד א- ט</ref> | ||
• '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''. המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם. | • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.<ref>שער היחוד פרק י׳ ואילך</ref> המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם. | ||
== הוצאות הספר == | == הוצאות הספר == | ||