ברית מילה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 }}
-[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
+[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
 מצוות '''מילה''' היא ה[[מצווה]] הראשונה שבה נצטווה [[אברהם אבינו]], ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה [[תורה]], אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה{{הערה|[[הרמב"ם]] בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.}}. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ל[[לידה]]. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.
@@ שורה 69: / שורה 69: @@
 שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסב סעיף א.
-עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.
+עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[משה סופר|חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.
 נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 *'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]]
 *'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]]
-*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
+*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ (קראון הייטס)|שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
 *'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק''', שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34