זלמן לייב אסטולין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו" |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===שנות צעירותו=== | ===שנות צעירותו=== | ||
נולד ביום א' ד[[חנוכה]] [[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]], לאביו ר' יעקב יצחק ולאמו שרה, בעיירה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה. | נולד ביום א' ד[[חנוכה]] [[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]], לאביו ר' יעקב יצחק ולאמו שרה, בעיירה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה. הוריו באו מגזע חב”ד ונמנו על חסידיו של אדמו"ר רבי יצחק דובער מליאדי בעל סידור מהרי"ד. | ||
בעת לידתו נפטרה אמו מרת שרה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרב ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין". | בעת לידתו נפטרה אמו מרת שרה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרב ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין". | ||
רק לעיתים נדירות ראה ר' זלמן לייב את אביו. | רק לעיתים נדירות ראה ר' זלמן לייב את אביו, ופעם הראה לו אביו את קבלתו לשחיטה מוכתר בתואר ”מורנו הרבני המופלג...” מאת הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב|יחזקאל ארלזרוב]] מחסידי [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] ורבה של [[חרקוב]]. | ||
את שנות ילדותו עשה בעיירת הולדתו שרוב תושביה לא היו חסידים ומיעוטם חסידי קאפוסט. אביו, ר' יעקב יצחק, | את שנות ילדותו עשה בעיירת הולדתו שרוב תושביה לא היו חסידים ומיעוטם חסידי קאפוסט. אביו, ר' יעקב יצחק, כיון שהיה מחסידי אדמו"ר מהרי"ד מקאפוסט (בעל "סידור מהרי"ד") העניק לזלמן-לייב חינוך ברוח חסידית. | ||
כשהחלה המהפכה הקומוניסטית הוריו מאמציו של ר' זלמן לייב, שהיו חסידי קאפוסט, לא הסכימו לשלחו לבית ספר בו מלמדים כפירה. כיוון שהיה ילד מאומץ, קל היה להורים להערים מהשלטונות את עובדת קיומו. | כשהחלה המהפכה הקומוניסטית הוריו מאמציו של ר' זלמן לייב, שהיו חסידי קאפוסט, לא הסכימו לשלחו לבית ספר בו מלמדים כפירה. כיוון שהיה ילד מאומץ, קל היה להורים להערים מהשלטונות את עובדת קיומו. | ||
במקום ללכת ללמוד בבית ספר כמו שאר בני גילו, החל ללמוד אצל רב העיירה הרב דוד אליהו הכהן. הרב, שהיה בשנות התשעים לחייו, היה סגי-נהור, ולימד את ר' זלמן לייב בעל פה. | במקום ללכת ללמוד בבית ספר כמו שאר בני גילו, החל ללמוד אצל רב העיירה הרב דוד אליהו הכהן. הרב, שהיה בשנות התשעים לחייו, היה סגי-נהור, ולימד את ר' זלמן לייב בעל פה. וכיון שהיה יכול ללמוד סמוך לבית הוריו מאמציו בלי הפרעה מהממשלה, לא שלחו אותו ללמוד בתומכי תמימים. | ||
לאחר פטירתו של הרב כהן, בעת שר' זלמן לייב היה בן 13 לערך, החל ללמוד אצל ממלא מקומו ברבנות העיירה, הרב אדלשטיין שהיה מתלמידיו של [[רבי חיים מבריסק]]. ר' זלמן לייב שלמד כמה שנים רצופות גמרא מתוך הבנה מעמיקה, המשיך ללמוד אצל הרב אדלשטיין בעמקות גדולה, את מפרשי הגמרא. כתמורה לימד ר' זלמן לייב את ילדי משפחת אדלשטיין גמרא, [[רש"י]] ותוספות. | לאחר פטירתו של הרב כהן, בעת שר' זלמן לייב היה בן 13 לערך, החל ללמוד אצל ממלא מקומו ברבנות העיירה, הרב אדלשטיין שהיה מתלמידיו של [[רבי חיים מבריסק]]. ר' זלמן לייב שלמד כמה שנים רצופות גמרא מתוך הבנה מעמיקה, המשיך ללמוד אצל הרב אדלשטיין בעמקות גדולה, את מפרשי הגמרא. כתמורה לימד ר' זלמן לייב את ילדי משפחת אדלשטיין גמרא, [[רש"י]] ותוספות. | ||