39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
:למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל [[עולם הזה|כאן]] וממשיך [[עולם הבא|שם]]. | :למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל [[עולם הזה|כאן]] וממשיך [[עולם הבא|שם]]. | ||
כותב'''רבינו אברהם מן ההר''' מגדולי | כותב '''רבינו אברהם מן ההר''' מגדולי ה[[ראשונים]], בחידושי [[מסכת נדרים]] מח.: | ||
'''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' וה[[ספר תורה|ספרים]].''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא [[מצווה]] היא, ו[[מצוות]] לאו [[תענוג|ליהנות]] [[מתן תורה|ניתנו]]. | '''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' וה[[ספר תורה|ספרים]].''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא [[מצווה]] היא, ו[[מצוות]] לאו [[תענוג|ליהנות]] [[מתן תורה|ניתנו]]. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא ד[[מצוות]] לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה ב[[מעשה]], שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת [[גוף|גופו]]''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת [[הקב"ה|השם]], אבל [[תורה|מצוות לימוד]] שהוא ענין ציור ה[[לב]] [[דעת|וידיעת]] ה[[אמת]], <span style='color: red'>'''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,'''</span> כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אָבֵל אסור לקרות בתורה וב[[נביאים]] ובכתובים, מפני שהם [[שמחה|משמחים]] לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.) | ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא ד[[מצוות]] לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה ב[[מעשה]], שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת [[גוף|גופו]]''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת [[הקב"ה|השם]], אבל [[תורה|מצוות לימוד]] שהוא ענין ציור ה[[לב]] [[דעת|וידיעת]] ה[[אמת]], <span style='color: red'>'''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,'''</span> כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אָבֵל אסור לקרות בתורה וב[[נביאים]] ובכתובים, מפני שהם [[שמחה|משמחים]] לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.) | ||
וכן פסק [[הרמב"ם]] | וכן פסק [[הרמב"ם]]: | ||
:::''המצווה השלישית היא שנצטוינו על [[אהבה|אהבתו יתעלה]], והוא שנתבונן [[שכל|ונשתכל]] במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''. | |||
---- | ---- | ||
מה השייכות של [[ברכות קריאת שמע]] ל[[קריאת שמע]] עצמה. | מה השייכות של [[ברכות קריאת שמע]] ל[[קריאת שמע]] עצמה. ה[[רמב"ן]] מסביר שברכת המצוות של קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של [[הודאה]] שקבעוה לפני קריאת שמע. | ||
אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיןו שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו. | אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיןו שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו. |
עריכות