ספירת התפארת – הבדלי גרסאות

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת התפארת מופיעה במרכז התרשים, בתחתית המשולש השני]]

'''ספירת תִּפְאֶרֶת''' היא הספירה השישית מבין [[עשר הספירות]], והספירה השלישית מבין ספירות ה[[מידות]]. ספירה זו נקראת בשם "גופא"{{הערה|שם=גופא|[[פתח אליהו]]}}. [[יעקב אבינו]] הוא ה[[מרכבה]] לספירת התפארת.

ספירת התפארת היא השלישית מבין שלושת ספירות ה[[חג"ת]], שהם הספירות המשוייכות ל[[לב|לב שבאדם]]. ספירת התפארת שייכת ל[[קו האמצעי]] והיא ממצעת בין ספירת ה[[חסד]] שהיא מ[[קו הימין]], לספירת ה[[גבורה]] שהיא מ[[קו השמאל]]. ענינה הוא השפעה במידת ה[[רחמים]], שאף על פי שאין ההשפעה מגיעה מצד מדת ה[[דין]], משפיעה הוא מצד ה[[חסד]].

ענינה של ספירת התפארת בעבודת הבורא, מכוון כנגד מידת ההתפארות: לפאר את שם ה' בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו של הבורא בכל הבחינות בנפש, ב[[התבוננות]] שכלו ומחשבתו וגם בדיבורו (מלכות בתפארת). להתדמות לו במידותיו, וכן לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=319&CategoryID=78&ParashaID=9 וישראל אהב את יוסף מכל בניו - עיבוד של שיחת הרבי מי"ט כסלו תשמ"א מתוך עלון התקשרות]}}.

ספירת התפארת היא הספירה השישית מבין [[עשר הספירות]], ספירת זו משתייכת לספירות ה[[מידות]], והיא השלישית מבין ספירות אלו.  

[[יעקב אבינו]] היה בטל לספירת התפארת בבחינת [[מרכבה]], שכל ימיו הייתה עבודתו במידה זו. ענינה של ספירת התפארת הוא איחוד ההפכים, ויעקב אבינו ניסה להמשיך [[אורות]] ד[[עולם התוהו|תוהו]] ב[[כלים]] ד[[תיקון]], שזהו על ידי ספירת התפארת. כמו כן יעקב אבינו היה הבחיר שבאבות, ודרגתו מכונה 'בריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה', שספירת התפארת עולה עד פנימיות ה[[כתר]]. מבואר כמו כן שמטתו הייתה שלימה, שמאברהם שהוא בבחינת [[חסד]] יצא [[ישמעאל]] שהוא בבחינת חסד דקליפה, ומיצחק שהוא בבחינת [[גבורה]] יצא [[עשיו]] שהוא בבחינת [[ספירת החסד|גבורה]] דקליפה, אך ביעקב שהוא בבחינת ספירת התפארת מטתו הייתה שלימה, שבספירת התפארת שייך פחות יניקה לחיצונים.

בספירת התפארת ישנם שני אופנים, בחינה חיצונית המכונה [[שמים]] ובחינה פנימית המכונה [[רקיע]], חיצוניותה של ספירת התפארת מהוה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה, פנימיותה של ספירת התפארת מהוה בחינה בפני עצמה - בחינת [[קו האמצעי]]. מקורה של חיצוניות התפארת היא ספירת ה[[בינה]] (המכונה) ומקבילה לדרגת שם [[אלוקים]], מצד דרגת שם אלוקים ניתן לכלול גם גבורות ולכן בחינה זו מהוה ממוצע, ומכונה שמים - מלשון שם מים - [[התכללות]] של [[אש]] ו[[מים]]. מקורה של פנימיות התפארת היא ספירת ה[[חכמה]], ומכונה רקיע - מלשון רקע י'. דרגתו של יעקב בדרגת חיצוניות תפארת היא הבחינה בה הוא כולל את מדרגותיהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], התכללות של הספירות החסד והגבורה,  

דרגתו של יעקב בדרגת פנימיות תפארת היא הבחינה בה הוא נמשך מ[[יסוד אבא]], כפי שמרומז בשמו י' עקב - [[י]]' של ספירת החכמה, גם בחינת רקיע - ענינה של פנימיות התפארת מרומזת בשמו, המילה יעקב כוללת את אותיות [[ק]]'[[י]]'[[ע]]' של ה[[מילה]] רקיע והאות [[ר]]' של המילה רקיע מתחלפת באות [[ב]]' ב[[חילופי אותיות]] של [[אי"ק בכ"ר]]{{הערה|שיטת חילופי אותיות זו מובאת בגמרא שבת קד. פסחים ה. רש"י ד"ה חלק.}}{{הערה|ליקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר בראשית ע' קמ, וספר המאמרים תרס"ה ע' נט.}}, בנוסף מבואר שהדרגה הפנימית של ספירת התפארת מקבילה למידת ה[[רחמים]]{{הערה|ראה במקורות שנסמנו בספר 'סדר השתלשלות' פרק תפארת.}}.

במערכת הספירות, ספירת התפארת היא הכללות של ה[[מידות]], וכך גם בעולמות, ספירת התפארת בכל עולם היא הכללות של [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] של אותו עולם, שהוא הפרצוף הנוצר מה[[התכללות]] של ה[[מידות]]. ספירת התפארת של [[עולם האצילות]] היא כללות של [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]], והיא נקראת בשם "קודשא בריך הוא" ביחס ל[[מלכות דאצילות]] הנקראת בשם "[[שכינה|שכינתיה]]".

השם של ה[[כלי]] של ספירת התפארת של [[עולם האצילות]] הוא שם [[הוי"ה]]. שבכל הספירות של [[עולם האצילות]] ה[[אורות]] הם בשם [[הוי"ה]] והכלים הם במידה פרטית, כגון שם [[א"ל]] ב[[חסד]] ושם [[אלהי"ם]] ב[[גבורה]], אבל בתפארת שהיא מ[[קו האמצעי]] מאיר גם בכלי שם הוי"ה.  

שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.

*'''גופא''' (הגוף) - על היותה מרכז ה[[מידות]] ועיקרם והיא ממצעת בין שני הידים- "דרועא ימינא" שהוא ספירת החסד, ו"דרועא שמאלא" שהוא ספירת ה[[גבורה]] וממנה יוצאת ההשפעה ל"[[תרין שוקין]]" שהם ספירות [[נצח]] ו[[הוד]]{{הערה|שם=גופא}}.