התבוננות – הבדלי גרסאות
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
/* שלושה מיני התבוננות מפורט יותר על פי היחידות של הרבי עם דוד ראסקין - זה פתוח לפני, איני יודע איפה זה נמצא באינטרנט |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
*ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. | *ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. | ||
*ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד. | *ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד. | ||
'''התבוננות לימודית:''' היא יסוד בעבודת הלימוד, ויש לה נגיעה רבה. לאחר שלומדים את הענין כמה פעמים ומקדישים זמן לבררו ולהבינו, יש לנסות להעמיד את הענין במוחו על כל פרטיו, פרט אחר פרט. דרך זו יש לעשות לאחר כל מה שלומדים, עד שנעשית תמונה שלימה כיצד כל הפרטים והענינים משתלבים זה בזה. | |||
'''התבוננות לפני התפילה:''' היא ההתבוננות באור הענין. אין זו התבוננות לימודית הבודקת דיוקי פרטים, אלא עמידה על משמעות הענין כמציאות חיה: מהו הענין אומר לו. ההתבוננות נעשית על־ידי אמירת הענין באותיות פשוטות, עם פירוט ככל האפשר, כפי מה שלמד והבין, בלי שקלא וטריא ובלי פלפול. וככל שההבנה הקודמת עמוקה יותר וככל שהושקע יותר זמן בבירור הענין בלימוד, כך נעשית ההתבוננות משמעותית יותר, והמסר פועל ומהדהד בנפשו. | |||
התבוננות זו שייכת בכל ענין שיודעים בו מעט — שיחה, מאמר בתניא או אגרת. אין הכוונה לעורר הרגשה או לשכנע את עצמו, אלא לומר את הענין בלבד, כדיבור אל הזולת, בפשיטות וללא הסתבכות. דרך זו פועלת הרבה בכלל, ובפרט לפני התפילה. | |||
'''התבוננות בתפילה עצמה''': לאחר שהכין האדם את עצמו להתפלל באופן ראוי, ניתן להתבונן במשמעות המילים בעת קריאתן. בהתבוננות זו, כל מילה וכל ענין נבחנים על פי מה שנלמד והובן בחסידות, והחוויה הופכת מוחשית ומשמעותית, כאילו הדברים מתקיימים בפניו במציאות ממשית. | |||
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל. | שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל. | ||