יהודה לייב לאוואוט – הבדלי גרסאות

הרב '''יהודה לייב לאוואוט''' ([[תקנ"ו]] - [[ו' באלול]] [[תרכ"ג]]) היה מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] ואחד ממיסידי המושבה ראָמאַנאָווקאַ שבפלך חרסון. ואביו של הגה"ח הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

נולד לערך בשנת תקנ"ו, לאביו החסיד ר' יצחק לָאוואוּט, מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ואח של ר’ [[מנשה בעל רוח הקודש לאוואוט]] מחסידי המפורסמים של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].  

בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).

השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841" (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…" מיום הנ"ל{{הערה|נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841".}}. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.

זוגתו הרבנית פיגא נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]. ואחר כך נשא בזיווג שני את מרת יהודית בת ר’ נחום.

* הרב הגאון ר’  [[אברהם דוד לאוואוט]] (תקע"ז - י"ז אדר תר"נ), הוא היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[אברהם דוד לאוואוט#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].

* בנו ר’ שניאור זלמן לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ"ו), הי’ גביר וגר ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].

* בנו ר' זעליג לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ"ז).

* בנו ר’ אליקים לאוואוט.

* בתו מרת עלקא אשת [[ר’ יצחק]] מתלמידי הרב [[הלל מפאריטש]] וסבו של החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] (ידוע בכינויו ר’ איטשע דער מתמיד).