שניאור זלמן סלונים – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | ||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן פרדקין|שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | ||
[[הרבי הריי"צ]] בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ]] בשנת [[תרפ"ט]] ביקר בביתו של הרב סלונים בתל אביב. | [[הרבי הריי"צ]] בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ]] בשנת [[תרפ"ט]] ביקר בביתו של הרב סלונים בתל אביב. | ||
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] | נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||