צבי יהודה קוק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
לאחר ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט (במהלכו ביקר בבית הרב קוק), שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובסופה הוסיף: "פ"ש [=פרישׂת שלום] וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א"{ | לאחר ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט (במהלכו ביקר בבית הרב קוק), שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובסופה הוסיף: "פ"ש [=פרישׂת שלום] וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' רי.}}. באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הראי"ה קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד}}. לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}. | ||
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}}. הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}}. הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | ||