![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:KatzenelnbogenDavidTevel.jpg|ממוזער|ר' דוד טעביל]] | [[קובץ:KatzenelnbogenDavidTevel.jpg|ממוזער|ר' דוד טעביל]] | ||
הרב '''דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן''' ([[תר"ז]] - [[י" | הרב '''דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן''' ([[תר"ז]] - אור ל[[י"א בטבת|י"א טבת]] [[תרצ"א]]) הי' רבה של [[פטרבורג]] ואחד מחשובי רבני [[רוסיא]] בזמנו. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו {{ציטוטון|ער איז אַ ערליכער איד}} [ <small>=</small> הוא יהודי ירא שמים]<ref>[[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] ע' 148.</ref>. | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו {{ציטוטון|ער איז אַ ערליכער איד}} [ <small>=</small> הוא יהודי ירא שמים]<ref>[[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] ע' 148.</ref>. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[שלטון הסוביטי]]). | בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[שלטון הסוביטי]]). | ||
בשנת [[תר"צ]] הורשה לו לשוב ל[[פטרבורג|לענינגראד]]. | בשנת [[תר"צ]] הורשה לו לשוב ל[[פטרבורג|לענינגראד]]<ref>שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.</ref>. | ||
בשנת השמונים וחמש בחייו, | בשנת השמונים וחמש בחייו, בליל רביעי, [[י"א בטבת|י"א טבת]] [[תרצ"א]]<ref>ע"פ [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/09/KatzenelnbogenDavidTevelTombstone.jpg נוסח מצבתו].</ref> נפטר ומנוחתו כבוד ב[[פטרבורג|לענינגראד]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־17:45, 27 בינואר 2026
הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - אור לי"א טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.
אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].
תולדות חיים
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ ואמו מרת חיענא בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג[2].
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג[3].
בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.
אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים[4].
בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).
בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד[5].
בשנת השמונים וחמש בחייו, בליל רביעי, י"א טבת תרצ"א[6] נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד.
משפחתו
נישא פעמיים ונולדו לו אחד-עשר ילדים, ביניהם:
- בנו, ר' נפתלי הערץ.
- בנו, ר' שאול הי"ד.
- בנו, ר' אליהו[7].
- בתו, באשה[8].
ספריו
- ספר מעין מי נפתוח[9] - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
- ספר דברי דוד - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).
הערות שוליים
- ^ מחתרת סמרקנד ע' 148.
- ^ כל סדר היחוס עד לאביו של המהר"ל נדפס בהקדמת ספרו מי נפתוח.
- ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חט"ז ע' פד-ה.
- ^ ראה אגרות קודש הנ"ל, ע' שעה.
- ^ שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.
- ^ ע"פ נוסח מצבתו.
- ^ נולד בשנת תרס"ה. עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ג, שם נפטר, ד' שבט תש"נ.
- ^ עלתה לארץ ישראל.
- ^ שלחו במתנה לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ברוסטוב (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד ע' רנח. חט"ז ע' סה).
