שניאור זלמן ברונשטיין – הבדלי גרסאות
לגאולת עולמים (שיחה | תרומות) |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]] | [[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]] | ||
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''' ([[תרע"א]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]]) היה חזן ובעל מנגן בכפר חב"ד. | ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''' ([[תרע"א]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]]) היה חזן ובעל מנגן בכפר חב"ד. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. | במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. | ||
הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן | הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן. | ||
ר' זלמן אכל 'טעג' אצל חסידישע בעלי בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... | |||
לאחר שהישיבה ב[[קרמנצ'וג|קרמענצ'וג]] נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פולאצק|פולוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך ל[[תומכי תמימים נעוועל|ישיבה בנעוול]] בעוד אחיו מיכאל נשאר ב[[פולאצק|פולוצק]]. | |||
לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה. | ב[[נעוול]] היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. | ||
לקראת [[יום הכיפורים|יום כיפור]], נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את [[רוסיה]]. | |||
לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. | לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'. | בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'. | ||
ב[[מוסקבה]] התחתן עם בת דודו ר' הרשל ברונשטיין. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. | |||
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט | כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שב[[קזחסטן|קאזאחסטאן]], הסמוכה לגבול עם [[אוזבקיסטן|אוזבקיסטאן]]. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא ב[[קזחסטן|קזאחסטאן]]. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן. | ||
===גיוסו לצבא האדום=== | ===גיוסו לצבא האדום=== | ||
לא רבים | לא רבים מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] וה[[תמימים]] גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים. | ||
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. | מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. | ||
לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה. | לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה. | ||
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג | |||
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את | בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג ה[[תפילין]], אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שב[[הנחת תפילין|הנחת התפילין]] ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. | ||
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את ה[[תפילין]]. | |||
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד. | במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד. | ||
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו. | לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. | לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. | ||
הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם | הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם ל[[אוסטריה]]. ב[[אוסטריה]] שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה. | ||
בשהותו ב[[צרפת]] כתב | בשהותו ב[[צרפת]] כתב ל[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר". | ||
בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ר' זלמן ברונשטיין, ועוד וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי | בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני [[חג הפסח]]. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ר' זלמן ברונשטיין, ועוד וביחד עם [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי ה[[חסידים]] שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. לאחר מכן מצאו את חורבות היישוב הערבי ספריה והקימו בו את [[כפר חב"ד]]. | ||
נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן | נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן בבית עלמין [[הר הזיתים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 62: | שורה 67: | ||
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]]. | *מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]]. | ||
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]]. | *מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]]. | ||
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון | *מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||