ישראל שמעון קלמנסון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קלמנסון.jpg | [[קובץ:ישראל שמעון קלמנסון.jpg|ממוזער|ר' ישראל שמעון קלמנסון]] | ||
{{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}} | {{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}} | ||
הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' ([[ט"ו שבט]] [[תרע"ד]]-[[א' אדר]] [[תשע"ב]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. שימש בקודש [[שו"ב]]. זכה להיות ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]] וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח. | הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' ([[ט"ו שבט]] [[תרע"ד]]-[[א' אדר]] [[תשע"ב]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. שימש בקודש [[שו"ב]]. זכה להיות ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]] וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה ל[[פושקינה]], פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית. | נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה ל[[פושקינה]], פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית. | ||
בחורף [[תרפ"ו]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך נדד בין ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]] עד לשנת [[תרצ"ב]]. | בחורף [[תרפ"ו]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך נדד בין ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]] עד לשנת [[תרצ"ב]]. | ||
התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]], [[שו"ב]] בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ל[[לנינגרד]]. | התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]], [[שו"ב]] בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ל[[לנינגרד]].[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]]בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת ב[[סמרקנד]], עברו להתגורר במקום. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת ב[[סמרקנד]], עברו להתגורר במקום. | |||
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], וב[[ט"ו אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת ה[[שחיטה]] וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער. | לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], וב[[ט"ו אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת ה[[שחיטה]] וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער. | ||
| שורה 19: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ל[[יחידות]] אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני [[שחיטה]] בכלל כמו גם על פרטים ב[[שחיטת ליובאוויטש]]. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה. | בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ל[[יחידות]] אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני [[שחיטה]] בכלל כמו גם על פרטים ב[[שחיטת ליובאוויטש]]. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה. | ||
במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] ב[[תשכ"ט]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד. | במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] ב[[תשכ"ט]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד.[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב"ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי]]היה חבר בצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה, כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס. | ||
היה חבר בצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה, כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]]. | גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]]. | ||