שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות

==קשריו עם חב"ד==

===עם אדמו"ר הריי"צ===

בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}.

==מרגלא בפומיה==

'''כל יהודי שייך לקודש וישנם יהודים שלא שייכים לקודש מכיון שהם שייכים לקודש הקודשים''', ופירושו שבכך יובן הפסוק בתהלים תהילות דוד בן ישי; אבן מאסו הבונים - בשעה שבנו את בית המקדש מאסו באבן אחת לא להכניסה לבנין המקדש, ולבסוף שבאו לבנות את קודש הקודשים הייתה חסרה אבן בפינת קודש הקודשים ועל כרחם הבונים הוצרכו להשתמש בה ולכבדה בכבוד עצום וליתנה בבית קודש הקודשים כי בלעדיה לא הושלמה בנין כל בית המקדש ולא היה מקדש על מכונו, ושמוה בבנין "והיתה לראש פינה", והוא משל על [[דוד המלך]] מלך ישראל שזלזלו בו ואמרו מעמונית וגיורת [[רות|רות המואביה]] הגיעה, ולבסוף לא נפתחו השערים לשלמה המלך בנו עד שצעק וזעק בנהמת ליבו ושברון לבבו "זכרה אל אלוהי ישראל לדוד עבדך וערוך עריכת נר לבן ישי משיחך" שבא ממכלאות הצאן וקמו ונפתחו כל שערים "מטה ומעלה", מכאן נדע ונבין גודל הנחת רוח שיש להשם יתברך מכל בן ובן מבניו מהרחוקים ביותר והקרובים ביותר ולא נרחיק שום אחד כי מכולם יש תועלת לבנין הקדושה, וזהו; שלום שלום לרחוק ולקרוב - שלום שלום דרישת שלום מ[[אליהו הנביא]] שלא בא אליהו לרחק אלא לקרב, ומכאן נבין כמה גדול לב נשבר ונדכה ו"קרוב השם לנשברי לב ודכאי רוח יושיע".