מקווה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) צ'קטי |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg | [[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|ממוזער|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג הכללי '''מקווה'''}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מושג הכללי '''מקווה'''}} | ||
'''מקווה''', הוא מאגר של מים שאינם שאובים, שעל ידי הטבילה בו האדם נטהר מטומאתו, (אם כי בחלק מהטומאות נדרשות פעולות נוספות מלבד הטבילה). | '''מקווה''', הוא מאגר של מים שאינם שאובים, שעל ידי הטבילה בו האדם נטהר מטומאתו, (אם כי בחלק מהטומאות נדרשות פעולות נוספות מלבד הטבילה). | ||
==מי חייב בטבילה== | ==מי חייב בטבילה== | ||
[[קובץ:מבנה מקווה.jpg | [[קובץ:מבנה מקווה.jpg|ממוזער|תיאור מבנה מקווה - בעריכת החסיד הרב שמואל לוין]] | ||
לפי ההלכה יש מספר מצבים בהם חייבים בטבילה: | לפי ההלכה יש מספר מצבים בהם חייבים בטבילה: | ||
*נדה לאחר ימי נידתה טובלת במי מקווה ונטהרת ומותרת לבעלה. | *נדה לאחר ימי נידתה טובלת במי מקווה ונטהרת ומותרת לבעלה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== דיני המקווה == | == דיני המקווה == | ||
[[קובץ:מקוה הארי.jpg | [[קובץ:מקוה הארי.jpg|ממוזער|הכניסה למקוה האר"י בצפת]] | ||
בתורה נאמר: | בתורה נאמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אך מעין ובור מקוה - מים יהיה טהור|מקור=ויקרא יא, לו.}}. מפסוק זה למדו רבותינו שאי אפשר לטבול במים שאובים - מים שהקוותם למקום אחד נעשתה בידי אדם, אלא דווקא במים שנקוו למקום אחד באופן אחד: "מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים"{{הערה|1=ספרא, פרשת שמיני פרשה ט, א}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אך מעין ובור מקוה - מים יהיה טהור|מקור=ויקרא יא, לו.}}. מפסוק זה למדו רבותינו שאי אפשר לטבול במים שאובים - מים שהקוותם למקום אחד נעשתה בידי אדם, אלא דווקא במים שנקוו למקום אחד באופן אחד: "מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים".{{הערה|1=ספרא, פרשת שמיני פרשה ט, א}} | ||
מים אלו מתחלקים לשני סוגים: | מים אלו מתחלקים לשני סוגים: | ||
*'''מים זוחלין''' - מי מעיין זורמים, בהם ניתן לטבול אף אם הנקודה הספציפית בה טובלים אינה מכילה ארבעים סאה. כאשר המים הם זכים, הם נקראים '''מים חיים'''. | *'''מים זוחלין''' - מי מעיין זורמים, בהם ניתן לטבול אף אם הנקודה הספציפית בה טובלים אינה מכילה ארבעים סאה. כאשר המים הם זכים, הם נקראים '''מים חיים'''. | ||
*מי גשמים מכונסים - לעומת מי מעיין, במים אלו ניתן לטבול רק אם הם אינם זורמים, אלא עומדים במקומם ('אשבורן', במינוח ההלכתי), כמו כן, יש חובה שהמקווה יכיל ארבעים סאה - הכמות שעל פי שיעור חז"ל מספיק בכדי לכסות [[גוף]] של אדם ממוצע. | *מי גשמים מכונסים - לעומת מי מעיין, במים אלו ניתן לטבול רק אם הם אינם זורמים, אלא עומדים במקומם ('אשבורן', במינוח ההלכתי), כמו כן, יש חובה שהמקווה יכיל ארבעים סאה - הכמות שעל פי שיעור חז"ל מספיק בכדי לכסות [[גוף]] של אדם ממוצע. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
מטעמים אלו הייתה עדיפות לטבילה במעיין, שאין בו את החסרון של מי הגשם שבבורות ובמערות, שכן מי המעיין זורמים ומתחלפים, ואף לא את הבעיה ההלכתית שבנהרות. | מטעמים אלו הייתה עדיפות לטבילה במעיין, שאין בו את החסרון של מי הגשם שבבורות ובמערות, שכן מי המעיין זורמים ומתחלפים, ואף לא את הבעיה ההלכתית שבנהרות. | ||
===מנהגו של אבוה דשמואל=== | ===מנהגו של אבוה דשמואל=== | ||
אלא שעדיין ישנן בעיות הלכתיות אחרות, המשותפות הן לטבילה במעיין והן לטבילה בנהר (בנוסף על הבעיה בנהרות שהוזכרה לעיל), והעיקריות שבהן: א) חשש שתיווצר חציצה עקב הטיט שבנהר שעלול להיכנס בין אצבעות הרגליים. ב) הנהר הוא מקום גלוי, ויש חשש שהנשים יפחדו שיראו אותן, ולכן יטבלו בחיפזון ובלא שימת לב ראויה. ומטעם זה אביו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הכין לבנותיו מַפָּצִים [=מחצלאות] בנהר בו טבלו{{הערה|1=שבת סה, א. מובא שם שזאת עשה רק ביומי תשרי, אך בימי [[ניסן]] חשש שמא ירבו הזוחלין על הנוטפין, וכן בנה להם מקוואות.}} | אלא שעדיין ישנן בעיות הלכתיות אחרות, המשותפות הן לטבילה במעיין והן לטבילה בנהר (בנוסף על הבעיה בנהרות שהוזכרה לעיל), והעיקריות שבהן: א) חשש שתיווצר חציצה עקב הטיט שבנהר שעלול להיכנס בין אצבעות הרגליים. ב) הנהר הוא מקום גלוי, ויש חשש שהנשים יפחדו שיראו אותן, ולכן יטבלו בחיפזון ובלא שימת לב ראויה. ומטעם זה אביו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הכין לבנותיו מַפָּצִים [=מחצלאות] בנהר בו טבלו,{{הערה|1=שבת סה, א. מובא שם שזאת עשה רק ביומי תשרי, אך בימי [[ניסן]] חשש שמא ירבו הזוחלין על הנוטפין, וכן בנה להם מקוואות.}} ומביא לכך התוספות שני הסברים: א. פירוש [[רש"י]], שהמחצלאות היו בקרקעית הנהר (לפתור את בעיית החציצה). ב. פירוש רבינו תם, שהמחצלאות עמדו זקופות כמו כתלים (לפתור את בעיית הבושה). | ||
הרעיון של אבוה דשמואל הלך והשתכלל במרוצת הדורות, ובמקום לשים מפץ בתוך הנהר נהגו בכל מקום שהתאפשר לבנות מבנה סמוך למעין או לנהר, את מי המעין או הנהר היו מַטִים לתוכו באמצעות חפירה תת קרקעית, והטבילה התבצעה בבור שהיה בתוך המבנה ושלתוכו זרמו המים (וממנו המשיכו החוצה - בדומה למקוה [[האריז"ל]] ב[[צפת]]). | הרעיון של אבוה דשמואל הלך והשתכלל במרוצת הדורות, ובמקום לשים מפץ בתוך הנהר נהגו בכל מקום שהתאפשר לבנות מבנה סמוך למעין או לנהר, את מי המעין או הנהר היו מַטִים לתוכו באמצעות חפירה תת קרקעית, והטבילה התבצעה בבור שהיה בתוך המבנה ושלתוכו זרמו המים (וממנו המשיכו החוצה - בדומה למקוה [[האריז"ל]] ב[[צפת]]). | ||
| שורה 42: | שורה 41: | ||
בכל אופן, כך היו בנויים רוב המקוואות בעבר - אם ליד נהר או ליד מעיין, ורק במקומות מועטים, בהם לא היו מעיינות כלל, נאלצו לטבול במי-גשם (שאינם מתחלפים ונסרחים). | בכל אופן, כך היו בנויים רוב המקוואות בעבר - אם ליד נהר או ליד מעיין, ורק במקומות מועטים, בהם לא היו מעיינות כלל, נאלצו לטבול במי-גשם (שאינם מתחלפים ונסרחים). | ||
אמנם בנייה בסמוך למעיין פתרה את רוב החששות ההלכתיות, אך עדיין נותרו בעיות אחרות שהפכו את הטבילה למשימה קשה ומסוכנת, ומהם: מיקום המקוה בסמוך לקרקעית המעיין גרם לצורך לרדת בשעות הלילה למקום חשוך ומרובה במדריגות (שכמובן אינן נוחות ומהוקצעות כבימינו) באופן מפחיד, מרתיע ומסוכן. בעיה נוספת הייתה קרירות המים שבמעיינות, בפרט בימות החורף, וביותר במדינות הקרות, ומחמת זרימתם המהירה של המים שבמעיין אי אפשר היה לחממם כלל וכלל. וכך הייתה כל טבילה כרוכה בקשיים וסיכונים, שהביאו לא פעם לקולות ואף לפירצות חמורות בגדרי הטהרה. בנוסף לכך קיימת הבעיה ההלכתית שבשל קרירות המים עלולים השרירים להתכווץ וישנו חשש שהאשה "לא תפשוט קמטיה" כראוי, כי מחמת הקור והלחץ תזדרז לצאת מהמים ותתקשה להתרווח ולפשוט קמטיה, וממילא הטבילה לא תהיה בשלמות, זאת מלבד החשש שהאישה תצטנן ותחלה ח"ו{{הערה|1=להרחבת הענין ראו ב[[ספר צמח צדק|שו"ת]] יו"ד תשו' קעב ו- קעו.}} | אמנם בנייה בסמוך למעיין פתרה את רוב החששות ההלכתיות, אך עדיין נותרו בעיות אחרות שהפכו את הטבילה למשימה קשה ומסוכנת, ומהם: מיקום המקוה בסמוך לקרקעית המעיין גרם לצורך לרדת בשעות הלילה למקום חשוך ומרובה במדריגות (שכמובן אינן נוחות ומהוקצעות כבימינו) באופן מפחיד, מרתיע ומסוכן. בעיה נוספת הייתה קרירות המים שבמעיינות, בפרט בימות החורף, וביותר במדינות הקרות, ומחמת זרימתם המהירה של המים שבמעיין אי אפשר היה לחממם כלל וכלל. וכך הייתה כל טבילה כרוכה בקשיים וסיכונים, שהביאו לא פעם לקולות ואף לפירצות חמורות בגדרי הטהרה. בנוסף לכך קיימת הבעיה ההלכתית שבשל קרירות המים עלולים השרירים להתכווץ וישנו חשש שהאשה "לא תפשוט קמטיה" כראוי, כי מחמת הקור והלחץ תזדרז לצאת מהמים ותתקשה להתרווח ולפשוט קמטיה, וממילא הטבילה לא תהיה בשלמות, זאת מלבד החשש שהאישה תצטנן ותחלה ח"ו.{{הערה|1=להרחבת הענין ראו ב[[ספר צמח צדק|שו"ת]] יו"ד תשו' קעב ו- קעו.}} | ||
===תקנת אדמו"ר הזקן=== | ===תקנת אדמו"ר הזקן=== | ||
מסיבה זו תיקן [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא - תקנה גדולה - שבתוך הבור בו טובלים יניחו תיבה נקובה, בתוכה יכניסו מים חמים, ושם תטבול האשה. מכיוון שהתיבה נקובה היא איננה נחשבת כלי, ולכן כאילו אינה קיימת כלל, ובמילא הטבילה בתיבה נחשבת כטבילה במי המעין עצמם הזורמים בבור. תקנה זו (המבוארת בקונטרס "דיני תיקוני המקוה ועשייתה" שנדפס ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע שלו]] בסוף הלכות נדה [במהדורת קה"ת החדשה - חלק חמישי, יורה דעה, עמ' תלט ואילך]) פתרה את כל הבעיות ההלכתיות ואת רוב הבעיות האנושיות, ועם זאת הייתה מהודרת לכל הדעות ועם כל החומרות, וכפי שהעידו על כך גדולי הדורות{{הערה|1=עיין בשו"ת אמרי א"ש סימן עט, שו"ת בית שלמה יו"ד חלק ב' סימן פג, חיבור לטהרה כלל ד סעי' ה, ועוד.}} | מסיבה זו תיקן [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא - תקנה גדולה - שבתוך הבור בו טובלים יניחו תיבה נקובה, בתוכה יכניסו מים חמים, ושם תטבול האשה. מכיוון שהתיבה נקובה היא איננה נחשבת כלי, ולכן כאילו אינה קיימת כלל, ובמילא הטבילה בתיבה נחשבת כטבילה במי המעין עצמם הזורמים בבור. תקנה זו (המבוארת בקונטרס "דיני תיקוני המקוה ועשייתה" שנדפס ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע שלו]] בסוף הלכות נדה [במהדורת קה"ת החדשה - חלק חמישי, יורה דעה, עמ' תלט ואילך]) פתרה את כל הבעיות ההלכתיות ואת רוב הבעיות האנושיות, ועם זאת הייתה מהודרת לכל הדעות ועם כל החומרות, וכפי שהעידו על כך גדולי הדורות.{{הערה|1=עיין בשו"ת אמרי א"ש סימן עט, שו"ת בית שלמה יו"ד חלק ב' סימן פג, חיבור לטהרה כלל ד סעי' ה, ועוד.}} | ||
ב־200 השנים האחרונות השתנה המצב. בערים הגדולות והמפותחות הוקמה צנרת מים (שמנעה את הצורך להסתמך על שאיבה מהבאר), ולכל בית הייתה אספקת מים סדירה. אנשים נעשו מפונקים יותר ונשים רבות נמנעו מלטבול בגלל שהמקוואות לא היו נוחים (החימום לא כל כך טוב, הירידה למקוה כרוכה בירידה של עשרות מדרגות, אותן נאלצה האישה לרדת בחושך ובקור, ובמדרגות שאינן מהוקצעות) ובפרט כשמשווים אותם לאמבטיה הביתית הנוחה, (שנחשבה אז בגדר "פיתוח טכנולוגי" חדש). הבעיה החריפה בעיקר בגלל שבאותה עת החלה לצוץ תנועת ההשכלה והרפורמה, ששמה לעצמה למטרה להילחם עד חרמה ב[[טהרת המשפחה]], בטענה שמטרת המצווה היא בסך הכול עניין של היגיינה, ובמילא "מה רע באמבטיה טובה"? ר"ל. | |||
גורם נוסף היה התרחבות תחומי ההתיישבות, כאשר נבנו עוד ועוד ערים ויישובים שאינם סמוכים למקור מים, ובמילא היה צורך למצוא פתרון אחר, שיאפשר שימוש ב"מי העיר" - מי הברז העירוניים. | גורם נוסף היה התרחבות תחומי ההתיישבות, כאשר נבנו עוד ועוד ערים ויישובים שאינם סמוכים למקור מים, ובמילא היה צורך למצוא פתרון אחר, שיאפשר שימוש ב"מי העיר" - מי הברז העירוניים. | ||
| שורה 66: | שורה 65: | ||
{{ערך מורחב|בור על גבי בור}} | {{ערך מורחב|בור על גבי בור}} | ||
[[בור על גבי בור]] הינה שיטה לבנית מקוה באופן שיהווה פתרון לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית מקוה על גבי מקוה. | [[בור על גבי בור]] הינה שיטה לבנית מקוה באופן שיהווה פתרון לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית מקוה על גבי מקוה. | ||
חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, ומעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה) ממים רגילים אשר בה יהיו טובלים. ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים [כשיעור טפח כל אחד] לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. | חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, ומעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה) ממים רגילים אשר בה יהיו טובלים. ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים [כשיעור טפח כל אחד] לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. | ||
| שורה 73: | שורה 72: | ||
===הוראות הרבי=== | ===הוראות הרבי=== | ||
*התנאי של הרבי לבני זוג לצאת ל[[שליחות]] בעיר שאין בה מקווה טהרה, היא בתנאי שיבנו מקווה בתוך השנה הראשונה להגעתם{{מקור}}{{הערה|עיין בערך [[אלחנן ווגל]] הוראה דומה.}} | *התנאי של הרבי לבני זוג לצאת ל[[שליחות]] בעיר שאין בה מקווה טהרה, היא בתנאי שיבנו מקווה בתוך השנה הראשונה להגעתם{{מקור}}.{{הערה|עיין בערך [[אלחנן ווגל]] הוראה דומה.}} | ||
*אף שבאופן כללי חסידים סלדו מ[[חיצון|חיצוניות]], הרבי עודד לבנות את המקווה בתכלית ההידור והיופי, והצביע על כך שבדורנו יש דברים שדווקא ההשקעה בהדר החיצוני שלהם וכדומה, משפיעה על כללות היחס אליהם וגם לדברים הכי עיקריים ופנימיים.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8092.htm אגרות קודש חלק כ"א עמוד שלז].}} | |||
*אף שבאופן כללי חסידים סלדו מ[[חיצון|חיצוניות]], הרבי עודד לבנות את המקווה בתכלית ההידור והיופי, והצביע על כך שבדורנו יש דברים שדווקא ההשקעה בהדר החיצוני שלהם וכדומה, משפיעה על כללות היחס אליהם וגם לדברים הכי עיקריים ופנימיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8092.htm אגרות קודש חלק כ"א עמוד שלז].}} | *הרבי שלל מספר פעמים קריאת שם מקווה על שם אדם פרטי,{{הערה|שולחן מנחם חלק ד' עמוד קסט.}} אך בשנים שלאחר מכן אישר זאת בכמה וכמה מקרים.{{הערה|הרב אלעזר אייזיקאוויטש, '''קריאת שם למקווה וכיו"ב''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 119.}} | ||
*הרבי שלל מספר פעמים קריאת שם מקווה על שם אדם פרטי{{הערה|שולחן מנחם חלק ד' עמוד קסט.}} | |||
==טבילה במקווה לפני התפילה== | ==טבילה במקווה לפני התפילה== | ||
| שורה 85: | שורה 82: | ||
הרבי הסביר זאת על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה. | הרבי הסביר זאת על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה. | ||
בשנים הראשונות של [[הישיבה בלוד]], עודד הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב [[משה ליפא רבינוביץ]] שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום{{הערה|המשפיע, חלק א, ע' 460}} | בשנים הראשונות של [[הישיבה בלוד]], עודד הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב [[משה ליפא רבינוביץ]] שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום.{{הערה|המשפיע, חלק א, ע' 460}} | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 101: | שורה 98: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ | *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מקווה תגית: מקווה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
*'''[www.mikvaot.co.il/information/ מרכז מקוואות חב"ד - תוכן ומידע]''' | *'''[www.mikvaot.co.il/information/ מרכז מקוואות חב"ד - תוכן ומידע]''' | ||
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://hebrewbooks.org/23763 תיקוני מקוואות]''' לפי תקנות נשיאי חב"ד, {{הב}} | *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://hebrewbooks.org/23763 תיקוני מקוואות]''' לפי תקנות נשיאי חב"ד, {{הב}} | ||
* הרב [[ | * הרב [[בועז לרנר]], '"[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81483_he_1.pdf מקוה על גבי האוצר]"' - {{אינפו}}. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68683 ליקוט מספרי אדמו"רי חב"ד על חשיבות הטבילה במקווה] - {{אינפו}}. | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68683 ליקוט מספרי אדמו"רי חב"ד על חשיבות הטבילה במקווה] - {{אינפו}}. | ||
* [https://chabad.info/beis-medrash/115567/ כניסה למקוה דרך שער מסתובב בכרטיס שנשכח] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]] | * [https://chabad.info/beis-medrash/115567/ כניסה למקוה דרך שער מסתובב בכרטיס שנשכח] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]] | ||
| שורה 111: | שורה 108: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקווה|*]] | [[קטגוריה:מקווה|*]] | ||