יעקב בצלאל ז'ולטי – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ תולדות חיים: תיקון פרמטרים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי, תיקון פרמטרים
 
שורה 5: שורה 5:
נולד בשנת [[תרפ"א]] לאביו רבי משה אריה ולאמו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].
נולד בשנת [[תרפ"א]] לאביו רבי משה אריה ולאמו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].


בשנות הי"ודים מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת [[תשט"ו]] מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת [[תשל"ג]] יצא יחד עם [[הרבי]] נגד פסקו של [[שלמה גורן]] ב[[פרשת הממזרים]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב בצלאל ז'ולטי|גילוי דעת|הפרדס, אדר א-ב תשל"ג|12321|עמ' 6–11|עמוד דיגיטלי=8}}}}.
בשנות הי"ודים מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת [[תשט"ו]] מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת [[תשל"ג]] יצא יחד עם [[הרבי]] נגד פסקו של [[שלמה גורן]] ב[[פרשת הממזרים]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב בצלאל ז'ולטי|גילוי דעת|12321|הפרדס, אדר א-ב תשל"ג|עמ=6–11|עמוד דיגיטלי=8}}}}.


בשנת [[תשל"ב]] הוכתר על ידי רבנים חרדיים כרבה של [[ירושלים]], ובשנת [[תשל"ח]] מונה באופן רשמי לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לאחר שגבר על הנציג הדתי הרב דב ליאור. כרב הספרדי נבחר הרב [[שלום מאשש]].
בשנת [[תשל"ב]] הוכתר על ידי רבנים חרדיים כרבה של [[ירושלים]], ובשנת [[תשל"ח]] מונה באופן רשמי לרבה האשכנזי של ירושלים, לאחר שגבר על הנציג הדתי הרב דב ליאור. כרב הספרדי נבחר הרב [[שלום מאשש]].


נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]].
נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]].
שורה 13: שורה 13:
==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|ממוזער|פסק הדין בעד [[הרבי]]]]
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|ממוזער|פסק הדין בעד [[הרבי]]]]
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת [[הרבי]] ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את [[שליח|שלוחי חב"ד]], והביע התפעלות ממפעל השליחות של [[הרבי]].
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת הרבי ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את [[שליח|שלוחי חב"ד]], והביע התפעלות ממפעל השליחות של הרבי.


בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]]}}.
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]]}}.
שורה 27: שורה 27:
הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן [[הועד למען שלימות העם]]. כמו כן הצטרף למערכה למען [[שלימות הארץ]] ופרסם פסק הלכתי בו כתב: {{ציטוטון|תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים}}.
הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן [[הועד למען שלימות העם]]. כמו כן הצטרף למערכה למען [[שלימות הארץ]] ופרסם פסק הלכתי בו כתב: {{ציטוטון|תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים}}.


בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו [[הרבי]] שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של [[ירושלים]], אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו.
בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל הרבי ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו הרבי שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של [[ירושלים]], אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו.


הרב ז'ולטי הקפיד [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים]] כתקנתו של הרבי.
הרב ז'ולטי הקפיד [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים]] כתקנתו של הרבי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-21/ קשריו של הרב ז'ולטי עם חב"ד]
*[https://www.merkazato.co.il/דמויות-21/ קשריו של הרב ז'ולטי עם חב"ד]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ז'ולטי, יעקב בצלאל}}
{{מיון רגיל:ז'ולטי, יעקב בצלאל}}