![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
השמטות – הבדלי גרסאות
צ'קטי, תיקון פרמטרים |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===השמטות מתורת שלום=== | ===השמטות מתורת שלום=== | ||
הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{ | הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{היברובוקס|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד דיגיטלי=175}}}}. הרבי במכתב לר' [[יעקב לנדא]] כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות{{הערה|לכאורה אין זה קשור להשמטות, כי אם זה פשוט שהרבי לא ידע [בדע"ת] שיש אצל הרי"ל שיחות של הרבי הרש"ב. לפועל לא ידוע לנו שרי"ל שלח לרבי שיחות של אדמו"ר הרש"ב.}}, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.}}. | ||
===השמטות משיחות הרבי=== | ===השמטות משיחות הרבי=== | ||
המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח], עמ' 14. | המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח], עמ' 14.}}, וכן מספרים שהיה ברור להם שדיבורים חריפים, ובמיוחד לאיש פרטי יושמטו. | ||
ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים". | ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים". | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}. | [[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}. | ||
גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו | גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו<ref>הספר קיים באוצר החכמה.</ref>. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | [[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:13, 20 בדצמבר 2025
השמטות (או השמטה) הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.
השמטות מספרי רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההשמטות בספרי רבותינו נשיאנו נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.
השמטות מתורת שלום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי במהלך הדפסת הספר "תורת שלום" לאדמו"ר הרש"ב, השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' אברהם פריז העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה[1]. הרבי במכתב לר' יעקב לנדא כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות[2], והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו[3].
השמטות משיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת[4], וכן מספרים שהיה ברור להם שדיבורים חריפים, ובמיוחד לאיש פרטי יושמטו.
בתורת מנחם ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת תשס"ד קובצו כל ההשמטות מהשנים תשמ"ב - תשמ"ח על ידי ישיבת תומכי תמימים מלבורן בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".
בחול המועד סוכות תשמ"ט, נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם בארץ ישראל נוהגים לקרוא בתורה פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מההנחה. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.
| ערך מורחב – קריאת התורה בסוכות |
השמטות בגלל טעויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי במכתב לרב שלמה יוסף זווין לגבי האנציקלופדיה התלמודית כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו[5].
גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו[6].
הערות שוליים
- ↑ הרבי, אגרות קודש, ח"ב ע' קמט, באתר היברובוקס
- ↑ לכאורה אין זה קשור להשמטות, כי אם זה פשוט שהרבי לא ידע [בדע"ת] שיש אצל הרי"ל שיחות של הרבי הרש"ב. לפועל לא ידוע לנו שרי"ל שלח לרבי שיחות של אדמו"ר הרש"ב.
- ↑ אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.
- ↑ תורתו של משיח, עמ' 14.
- ↑ אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.
- ↑ הספר קיים באוצר החכמה.